טו. ביטול איסור לכתחילה במערכות הכשרות

 

ב”ה

 

ביטול איסור לכתחילה במערכות הכשרות[1]

 

למעשה אנו מוצאים הרבה מצבים שבהם אנו מבטלים איסור לכתחילה, וכן חלק גדול משאלות הכשרות שאנו דנים בהן קשורות לשאלת ביטול איסור לכתחילה. והרי נפסק להלכה שאין מבטלין איסור לכחתחילה ואף אסור למי שנתבטל בשבילו, מה צדדי ההיתר?

 

א. דין המבטל איסור לכתחילה ודין מי שנתבטל בשבילו

 

בשו”ע יו”ד סימן צ”ט סעיף ה’ כותב המחבר:

אין מבטלין איסור לכתחלה. ואפילו נפל לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו, אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו. עבר וביטלו, או שריבה עליו, אם בשוגג, מותר. ואם במזיד, אסור למבטל עצמו, אם הוא שלו, וכן למי שנתבטל בשבילו. (ואסורים למכרו גם כן לישראל אחר, שלא יהנו ממה שבטלו) (ארוך כלל כ”ד). ולשאר כל אדם, מותר.

 

אמנם כתב הט”ז ס”ק י’ דאם מי שנתבטל בשבילם אינם יודעים, אף דנתבטל בשבילם מכל מקום אין אסור לאחרים. ורע”א שם חולק.[2] והביא את דעת הט”ז בשו”ת אגרות משה חלק יו”ד א סימן סג לגבי יי”ש שמערבין בו יין. וכתב שטעם הדבר הוא דכיון דהוא כדי שלא יאמר לעכו”ם ועבד שיבטלו עבורו כדאיתא בש”ך ס”ק י”א בשם הב”י ולא שייך זה בלא ידע.

 

יש להדגיש שמצאנו בשו”ע מצבים שבהם ניתן לערב לכתחילה, בשני סעיפים בסימן פד:

סעיף יג

דבש שנפלו בו נמלים, יחממנו עד שיהיה ניתך, ויסננו.

סעיף יד

 חיטים מתולעים, מותר לטחנן. והוא שירקד הקמח לאור היום. ( וכל תולעת שיראה שם, יזרקנו, והשאר מותר) (ת”ה סימן קע”א).

 

לגבי דבש הרי אף שכשמחמם כשיש בו נמלים הרי הם נותנות טעם והוא מבטל את הטעם לכתחילה, בכל אופן מותר. ולגבי טחינת חיטים, האם כוונת המחבר שמותר לכתחילה לטחון עם תולעים?

 

על היתר הדבש כתב ש”ך על שו”ע יורה דעה פד, יג ס”ק לח:

ויסננו. ואין זה משום מבטל איסור לכתחלה שאסור כדלקמן סימן צ”ט שאין כוונתינו אלא לתקן הדבש כ”כ הא”ח:

 

שאלות אלו עולות במקרים רבים:

 

1. שמגיעים ענבים מהכרם ליקב, לא שוטפים את הענבים והם נכנסים לסחיטה עם זבובים, דבורים ולפעמים גם חרקים אחרים (אמנם יש בדיקה ידנית או ממוחשבת, אבל היא אינה יכולה להיות הרמטית)    . האם יש בעיה בזה משום ביטול איסור לכחתילה?[3]
2. האם מותר לטחון חומוס וקטניות כשמצוי שיהיו בו תולעים,[4] ומה הדין לגבי דיעבד?
3. האם מותר לסמוך על קמח שלא נופה כהוגן משום ביטול של החרקים שהיו בו משום שנשרפו וכבר אינם בריה שלימה או התירים אחרים הכרוכים בביטול, האם מותר ליהנות ממה שאחר עשה כדי לבטל לכתחילה?
4. ביטול חלב טריפה בחלב רגיל. עד לשנים האחרונות היה מקובל, גם בכשרויות מהדרין לסמוך על ביטול, כיון שודאי יש פרות חולבות שעברו נתוח שמטריף אותן וממילא חלבן אסור. כיום בעיה זו לא קיימת משום שקיים פקוח על הנתוחים ודווח לתנובה עליהם, ראה בחוברת “נתיב החלב” ובמאמרים שם (הרב צבי שכטר מחמיר ואינו שותה חלב בגלל בעיות הכשרות של הטריפות).
5. במשחטות בודקים את הסכין רק לאחר שחיטת כמות גדולה של עופות. אם הסכין נמצאת טרפה, האם ניתן לסמוך על ביטול של העופות שנשחטו, שהרי אין זו בריה לפי הכללים. האם ניתן לכחילה לסמוך על דברים אלו או שיש בזה משום ביטול איסור לכתחילה?
6. האם מותר לעשות ריבה וכיוצא בזה מפירות נגועים ולסמוך על ביטול איסור לכתחילה?
7. כמו כן קיימת בעיה של ביטול איסור לכתחילה לגבי שימוש בתבניות אלומניות שמשוחות בחומר שיש ספק על כשרותו, או שודאי לא כשר, אלא שזו כמו מעטה, וודאי בטלה, האם מותר להשתמש בהן לכתחילה.
8. שאלה זו קיימת גם לגבי העמדה של חלב כדי לעשות גבינה בקיבת כשירה. בעית בשר בחלב, גם כאן לכאורה אנו סומכים על ביטול איסור לכתחילה.
9. לעיל נדונה שאלת הגליצרין כשנעשה משמן או שומן לא כשר. יש פוסקים שהתירו כיון שהשמן מתפרק ועבר שינוי. אבל תמיד יש שאריות של אחוזים בודדים של שמן ממש בתוך הגליצרין, האם מותר להשתמש בגליצרין שאינו נקי לגמרי (ולא קיים כזה) ולבטל את האיסור לכתחילה.
10. ספק איסור האם מותר לבטל לכתחילה?
11. שאלה נוספת הקשורה לייצור הגבינות, כדי לייצר גבינות משתמשים במחמצות. המחמצות (שלא מהדרין) מיוצרות בחו”ל כאשר שיטת הגידול היא ריבוי חיידקים מזן מסויים ומוגדר, באופן סטרילי ומבוקר על גבי מצע גידול המכיל גם אבקת חלב נכרים או אבקת מי גבינה או מרכיבים אחרים (לקטוז, חלבונים וכו’) המופקים מחלב או ממי גבינה של נכרים. כדי להתיר את השימוש במחמצות אלו לתוצרת מהדרין נהוג היה ע”י כל ועדי הכשרות בארץ ובעולם להוסיף מחמצות אלו תחילה לחלב ישראל, וחלב ישראל זה משמש להחמצת חלב ישראל נוסף, וכך שלוש פעמים, ורק אז השתמשו בחלב השלישי להחמצת החלב שיועד לייצור תוצרת מהדרין. אלא ששיטה זו בודאי איננה שיטה ראויה לכתחילה, מכיוון שהב”י עליו מתבססים בהיתר זה (יו”ד בסוף סימן קטו), מתיר זאת רק בדיעבד לאחר שכבר עבר שלוש פעמים והעמיד חלב ישראל בחלב שהוחמץ בתחילתו מחלב נכרים חמוץ.[5]
12. שאלת ביטול איסור לכתחילה נוגעת גם לשימוש בג’לטין מבהמות כשרות. האם יש בעיה של בשר בחלב כה”ג, והרי אין מבטלין איסור לכתחילה.
13. לגבי ניקוי ירקות מתולעים, הרי ברור שנשארים אלו שלא ניתן לגלותם ואנו משתמשים וסומכים על ביטול איסור לכתחילה. וכן כל ההיתרים שכתבו האחרונים לגבי ניפוי קמח ע’ בשעור על הנושא, הרבה סברות שאין בזה משום בריה, ואם כן אנו סומכים על הביטול.
14. לגבי יצור ויטמין D שיש עליו פקפוקים משום שמיוצר מצמר של כבשים, מהלנולין שהוא שומן שנפרש מבלוטות ונמצא על הצמר. האם יש איסור דבר מן החי.[6] והרי ויטמין D נאכל בתערובת שבטלה (התצרוכת היומית היא 10 חלקי מליון גרם).
15.  האם מותר לבטל לכתחילה בשר בחלב כשאין שישים, ע’ תשובות רע”א סימן רז (הובא בשעור: לז תוספי מזון, ותשובת דברי מלכיאל ח”ב סימן מא. שאלה זו נוגעת גם לביטול של שאריות חלב בשוקולד מריר (ע’ שעור בנושא זה בענין ביטול היתר בהיתר).
16. האם גרימת פגם שיפסל מאכילה גם הוא תלוי באיסור ביטול לכתחילה, ע’ חכמת דם כלל ל”ח סעיף יט לגבי קליפות תפוזים, ובהערות שם בסוף הוצאה חדשה תשנ”ב, בהערה לעמוד קנח הביא בשם חכם צבי שמותר לכתחילה להפסיד נבילה כדי שתהיה פגומה ואין בזה משום מבטל איסור לכתחילה. ובנשמת אדם שם שאם שורף אין בזה משום מבטל איסור לכתחילה.
17. האם מותר להשתמש במוצרים של גויים שבטלו איסור, כגון ויסקי, או מוצרים אחרים שמייצרים בעיקר לגויים[7]
18. האם יש להתיר שימוש בכלי אלומניום שמבריקים אותם בחומר שאינו כשר, משום שהכמות מעטה וזה בטל?[8]

         

 

השאלות ההלכתיות כאן:

1. האיסור האם הוא מן התורה או מדרבנן
2. דין המבטל איסור לכתחילה ודין מי שנתבטל בשבילו
3. האם בספק איסור מותר לבטל איסור לכחילה
4. כשאין כוונה לבטל האם יש בעית ביטול איסור לכתחילה.
5. האם יש הבדל בין ביטול ממש, ביטול טעם, ביטול יבש ביבש או לח בלח
6. עשית זה וזה גורם לכתחילה
7. כשמי שמבטל סומך על היתר כל שהוא

 

ב. האיסור האם הוא מן התורה או מדרבנן

 

נפסק בשו”ע יו”ד סימן צ”ט סעיף ה’:

אין מבטלין איסור לכתחלה. ואפילו נפל לתוך היתר שאין בו שיעור לבטלו, אין מוסיפין עליו היתר כדי לבטלו.

 

וע’ ש”ך שם ס”ק ז’ שכתב שזה רק מדרבנן. וכתב שגם לדעת הראב”ד שאסור מן תורה בדיעבד גם דעת הראב”ד להתיר.

 

בסוגיה חולין צ”ח ע”א הגמרא לומדת מזרוע בשלה של האיל את שיעור ביטול שהוא בשישים. (זרוע בשלה הוא מאיל הנזיר שמביא במלאת ימי נזרו והוא שלמים. ולוקח זרוע בשלה וזה נאכל רק לכוהן[9]). חולין צח ע”א:

אמר ר’ חייא בר אבא אמר ר’ יהושע בן לוי משום בר קפרא כל איסורין שבתורה בס’ אמר לפניו ר’ שמואל בר רב יצחק רבי אתה אומר כן הכי אמר רב אסי אמר ר’ יהושע בן לוי משום בר קפרא כל איסורין שבתורה במאה ושניהם לא למדוה אלא מזרוע בשלה דכתיב (במדבר ו’) ולקח הכהן את הזרוע בשלה וגו’ ותניא בשלה אין בשלה אלא שלימה ר’ שמעון בן יוחאי אומר אין בשלה אלא שנתבשלה עם האיל.

ואומרת הגמרא שזרוע בשלה הוא חידוש. ע’ רש”י שזרוע בשלה חידוש משום שלכתחילה מתירים לבטל, ומכאן כתבו כמה ראשונים שמשמע שהאיסור לבטל איסור לכתחילה הוא מן התורה ולכן זה חידוש שהתורה התירה בנזיר לבטל (ונפ”מ לספיקות, ע’ להלן). אבל לרוב הראשונים אין זה איסור מן תורה והחידוש הוא שמצוה לבטל וזה אינו בשאר אסורים.

 

אמנם הנודע ביהודה תניינא חיו”ד סימן מה, שמחדש שיש הבדל בין ביטול של יבש ביבש שחמור יותר מאשר ביטול של טעם:

שלישית אני אומר דבר חדש בדין לבטל איסור לכתחלה הרי הרשב”א והר”ן שכתבו בשם התוספות שמן התורה מותר לבטל איסור לכתחלה ליישב סוגיא דזרוע בשילה כתבו כן ועיין בדבריהם[10]. וא”כ דוקא דומיא דזרוע בשילה שהזרוע עצמה לא נתבטלה כלל ונשארה באסורה לזר והיה ונתנה לכהן אחר בישולה רק הטעם דמפיק מהזרוע ונבלע בשאר האיל הוא שנתבטל וטעם שנתבטל לא נשאר בו איסור כלל אבל יבש ביבש לבטל האיסור והוא נשאר בעין והוא בעולם ובאיסורו עומד שאם יבוא אליהו ויאמר שזו והיא החתיכה האסורה הרי הוא עומד באיסורו הקדום אלא כל זמן שאין מכירין אותו גזירת הכתוב אחרי רבים להטות ועכ”פ האיסור הוא בעין ויכול לחזור לאיסורו בזה לכ”ע לדעתי לא התירה התורה לבטלו לכתחלה ואיך אפשר שדבר שאפילו אחר ביטול אם יוכר יהיה אסור לבטלו עתה והרי עתה הוא מכירו. אבל טעם הנבלע בזה כשנתבטל אין כאן טעם איסור כלל וכיון שנתבטל אין כאן טעם כלל ובפרט בזרוע בשלה שהיה בו ששים או מאה לכל מר כדאית ליה דבזה אין אנו צריכין להתירו מטעם אחר רבים להטות רק כיון שיש כאן ששים אין כאן טעם כלל ולא נשאר שום איסור בזה ס”ל להתוס’ שמותר לבטלו לכתחלה מן התורה. זה הנלע”ד.[11]

אבל פשטות הדברים שכל ביטול איסור לכתחילה הוא רק מדרבנן.

 

ג. באיסור דרבנן:

דעת הרמב”ם הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה כו, שבאיסור דרבנן מותר לבטל לכתחילה:

כיצד הרי שנפלה סאה של ערלה לתוך מאה סאה שהרי נאסר הכל, לא יביא מאה סאה אחרות ויצרף כדי שתעלה באחד ומאתים, ואם עבר ועשה כן הכל מותר, אבל באיסור של דבריהם מבטלין האיסור לכתחלה.

וכן שיטת התוס’ פסחים דף ל’ בשם הר”י שאיסור דרבנן שאין לו שורש מה”ת מותר לבטל לכתחלה ולא רק להוסיף אלא לערב מתחלה כמפורש בב”י. ועיין בהגר”א ס”ק י”ג. הנודע ביהודה תניינא חיו”ד סימן מה, שו”ת אגרות משה יורה דעה חלק א סימן סג בתשובה על כשרות הויסקי, כותב שיש לצרף שיטות אלו:

…רביעית שיטת הרמב”ם דכל איסור דרבנן מבטלין לכתחלה בפט”ו הכ”ו ויש עוד ראשונים הסוברים כן בהגמ”יי שם בשם הר’ שמחה וגם הראב”ד לא השיגו (ועיין בק”נ ביצה דף ד’ שהביא מיש”ש שג”כ מתיר אך הט”ז בס”ק י”ב הביא בשם מהרש”ל שרק להוסיף מתיר). וא”כ ודאי אין שייך לקנוס בעבר וביטל. ולכן אף שנפסק בש”ע ורמ”א שאין לבטל לכתחלה אף איסור דרבנן וגם שאם עשה במזיד אסור כמו באיסור דאורייתא דהוא אולי גם למי שנתבטל בשבילו מ”מ ודאי יש לצרף שיטת התוס’ והרמב”ם להקל כט”ז ומהרש”ל שבלא ידע שביטלו עבורו שרי שלכן יש להתיר בעשה למי שירצה לקנות כדאיתא ברעק”א לדידהו. וכ”ש שמסתבר כטעם א’ שבכלל ל”ד להא דמביא מחוץ לתחום ואין לאסור כיון שהרוב עכו”ם כדבארתי בטעם נכון. ידידו מוקירו, משה פיינשטיין

והאחרונים מצרפים שיטות אלו לסברות אחרות להתיר.

 

 

ד. האם בספק איסור מותר לבטל איסור לכחילה

 

ספק איסור האם מותר לבטל לכתחילה? (מתוך נתיבות הכשרות תשנ”א ע’ סב): ש”ך סימן פ”ד סק”מ ובכמה דוכתי שבספק איסור מותר לבטל לכתחילה. ועיין פמ”ג שפ”ד סימן צ”ט ס”ק ז’ כתב שזה רק בספק איסור דרבנן.

 

בשו”ע סימן צב סעיף ב’ בענין חלב שנפל לתוך קדירה של בשר, מוכח שמותר לבטל לכתחילה ספר איסור:

וכן אם נפל לתוך המרק או לחתיכות ולא נודע לאיזור חתיכה נפל נוער את הקדירה כולה עד שישוב ויתערב הכל. אם יש בקדירה כולה טעם חלב אסורה ולא לאו מותרת.

 

וכתב על זה הש”ך ס”ק ח’:

ואין להקשות היאך ינער הקדרה שיתערב הכל דלמא יש טעם בחתיכה אחת ואיך יבטל איסור לכתחלה וא”כ הוי ליה למימר שיטעום העובד כוכבים כל חתיכה וחתיכה בפני עצמו יש לומר דכיון דלא נודע לאיזה נפל הרי נכנס כל הקדרה בספק ואין כאן משום מבטל איסור וגם דמי למה שכתב מהרא”י בת”ה סימן קע”א ואין זה מבטל איסור לכתחלה כיון שספק הוא אם יתערב שום איסור כלל עכ”ל והבאתיו בסי’ פ”ד ס”ק ל”ח וכן לקמן סימן קט”ז ס”ק כ”ח וה”נ ספק הוא אם יש טעם בחתיכה זו.

 

וכן פסק בשו”ת הר צבי (יו”ד סימן לו) דן בענין בהמה שנקבו את הכרס ולא ידוע אם נטרפה, בדין החלב, שאפשר לכתחילה לבטלו ברוב משום ספק איסור שמותר לבטל:

ואשר להחלב מפני שזה הפסד מרובה אמרתי שחלב שלה יבטלו ברוב חלב של היתר ע”פ דברי התה”ד (סימן קעא) והש”ך (סי’ צב ס”ק ח, סי’ קיד ס”ק כא, וסי’ קטו ס”ק כח) שבספק איסור לא שייך מבטל איסור לכתחלה. …ובשו”ת אמר שמואל חיור”ד (סימן א) הביא דבריו וכתב בפשיטות שגם ספק איסור של תורה מותר לבטל, ועיין שו”ת חתם סופר חיור”ד (סוף סימן סב) שהסכים שמותר לבטל לכתחילה דבר שהוא רק ספק איסור…

 

מנחת שלמה תניינא סימן סג, דן בשאלה זו לגבי ניקוי ירקות, במצב שברור שהניקוי של הירקות לא היה מושלם, השימוש מכאן ולהבא מבוסס על ביטול איסור לכתחילה:

בדבר מסעדות ומלונות וכדומה המגישים לאורחים ירקות כגון חסה, כרובית, כרוב, תרד, אספרגוס, ואינם יכולים לבדוק כל עלה בנפרד, אלא שורין אותם במי – מלח ואומרים שהתולעים עולים למעלה, ושופכים את המי מלח ורוחצים במים. ותולעים אלו אינם נראים לרוב בנ”א אלא כאשר נותנם כנגד נורת חשמל, ומשרד הבריאות דאמריקה דורש ממסעדות ומלונות שיגישו דוקא ירקות אלו, ויגרם לבעלי המסעדות הפסד מרובה אם לא יגישו אותם.

מסתבר דלאחר שכבר שרו כראוי את הירקות במי מלח הרי זה חשיב כספק רחוק מאד לחשוש על כל עלה דשמא היא מתולעת, ומעתה אפילו בספק איסור ממש עיין בשד”ח כללים מערכת א’ אות ה’ שהביא מהפרי תואר ועוד דאפי’ להסוברים דהא דאין מבטלין לכתחלה הוא איסור תורה, מ”מ בספק איסור אפי’ רבנן לא גזרו, והמהרש”ם בח”ב סי’ כ”ח סומך על זה וכתב ובספק איסור מבטלין לכתחלה. וכ”ש בנד”ד דמלבד שאינו רוצה כלל בתולעים דמאיסי, וגם התעסק וטרח מקודם לברור ולזורקם, וא”כ ודאי שאין כאן איסור תורה. ותו דבמקום דאיכא טורח גדול מאד, מבואר באחרונים דחשיב כדיעבד לענין חיטים מחומצים לפני הפסח שעדיין הוא היתר.

 

וכן כתב הש”ך יורה דעה סימן קיד ס”ק כא: ועוד דלא שייך כאן מבטל איסור לכתחלה כיון דספק הוא אם יש כאן שום איסור וכדלעיל סימן פ”ד ס”ק ל”ח וסימן קט”ו ס”ק כ”ח

 

ה. כשאין כוונה לבטל האם יש בעית ביטול איסור לכתחילה.

 

כשאין כוונה לבטל מותר: ע’ רמב”ם הלכות מאכלות אסורות פרק ג’ הלכה טז, על חמאה של עכו”ם שמתירים אם בשלה משום שאז אם יש צחצוחי חלב הם בטלו במיעוטם.

יראה לי שאם לקח חמאה מן העכו”ם ובשלה עד שהלכו להן צחצוחי חלב הרי זו מותרת, שאם תאמר נתערבו עמן ונתבשלו כולן בטלו במיעוטם, אבל החמאה שבשלו אותה עכו”ם אסורה משום גיעולי עכו”ם כמו שיתבאר.

ומשמע שלכתחילה מותר לבשל ואף שלכאורה מבטל לכתחילה את צחצוחי החלב האסור, יש לומר שכיון שאין כוונתו לבטל מותר. אמנם יש לומר שהרמב”ם לשיטתו כמ”ש לעיל שבאיסור דרבנן מותר לבטל לכתחילה. וכן כתב הש”ך סימן קט”ו ס”ק כח, על דברי הרמ”א שבחמאה מותר לבשלה לכתחילה, שכיון שאין כוונתו לבטלה מותר, ועוד כתב כיון שהוא ספק ולכן מותר לבשלה לכתחילה. (ונדון זה נדון בשעור על מוצרי חלב). וז”ל ש”ך יורה דעה סימן קטו ס”ק כח

(כח) גם מותר לבשלה לכתחלה. ואין זה כמבטל איסור לכתחלה דשמא אין כאן איסור כלל ועוד דאין כוונתו לבטלה רק שילכו לה הצחצוחי חלב בית יוסף ות”ח כלל ע”ה דין א’:

 

ראיה יפה לדין זה שאין איסור ביטול אלא למי שמתכוין לבטלו כדי ליהנות מהביטול, מביא הר”ן בע”ז (יב ע”ב ברי”ף):

לא נאסר לבטל איסור לכתחלה אלא למי שמתכוין לבטלו כדי ליהנות ממנו הא לאו הכי לא שאם לא תאמר כן למי שסובר דמאי דאמרינן אין מבטלין איסור לכתחלה מדאורייתא הוא ומוכח לה מדאמרינן בפרק גיד הנשה (דף צט א) דזרוע בשלה חדוש הוא וכמו שכתבתי שם אם כן היאך הכשירה תורה כלי מדין בהגעלה דודאי בבני יומן אמרינן כן דאילו כלים שאין בני יומן אינן צריכין הכשר מן התורה לדידן דקי”ל (דף סח ב) דנותן טעם לפגם מותר ומעתה היאך צותה תורה להגעילן והרי הוא מבטל איסור הבלוע בהם לכתחלה במים שהוא מגעיל אותן אלא ודאי לא אמרו אין מבטלים איסור אלא במתכוין לערב איסור בהיתר כדי ליהנות ממנו אבל במתכוין להכשיר הכלי ואינו נהנה מן האיסור שרי

הר”ן מגדיר את הכוונה שממנה אסור ליהנות: “כדי ליהנות ממנו”, ואם כן גם כשטוחן כדי לבטל את החרקים ולא יעבור על איסור, אין זה מבטל איסור לכתחילה, וכן הביא הרב דוד יוסף בשם אור זרוע (ספר “כשרות” עמ’ 331).

 

וע’ ט”ז וש”ך סימן פ”ד סעיף יג בשם בית יוסף ובכמה דוכתי שכל שאין כוונתו לבטל את האיסור אלא לבשל או לאפות אין זה מבטל איסור לכתחילה. אמנם ע’ ט”ז סימן קלז ס”ק ד’ ובסימן צ”ט ס”ק ז’ כתב שהיתר זה הוא רק בא”א בענין אחר, אבל ע’ פמ”ג במ”ז סימן צ”ט שכל שיש טירחא בענין אחר אין זה מבטל איסור לכתחילה.

 

שו”ע אורח חיים תנג, ג

אם לא ביררו החטים מאכילת עכבר, אין בכך כלום. הגה: וכן אם לא ביררו ממנו אותו דגן שצמח; מיהו צריך לראות שאין בו כל כך שלא יהא ששים כנגדו מן ההיתר (הגהות מיימוני בשם סמ”ק ות”ה סימן קי”ד).

וכתב משנה ברורה סימן תנג ס”ק יז

ר”ל דאף שדגן שצמח מחמת לחלוחית הארץ הוא חמץ גמור מ”מ כשלא בירר אין לאסור לפי שמתבטלין בתוך החטים הכשרים ומותר לטוחנן הכל ביחד.

ובשער הציון סימן תנג ס”ק כג הוסיף:

(כג) ואין זה בכלל מבטל איסור, שאין כונתו בטחינתו לבטלם, אלא לטחון את החטים [טור]:

 

ובענין זה כשיש טרחא שלא לבטל: ראה במאמרו של הרב ויטמן (באמונת עיתך 37) הביא את פסק השו”ע או”ח סימן תנג שהרמ”א מתיר לטחון חיטים שמעורבות בהם מחומצות. וע’ שער הציון שם ובפר”ח שכתב שכיון שיש טורח אין זה מבטל איסור לכתחילה. וע’ מנחת שלמה סי’ ס”א אות ב’ וע’ פת”ש יו”ד סימן צט ס”ק ד’. וע’ באריכות בתשובת שמן רוקח.

 

אבל נודע ביהודה כתב שמותר רק להוסיף ולהרבות אבל לא לערב את האיסור לכתחילה. ע’ נוב”ק סימן כ”ו ומהד”ת יו”ד סימן נו. וכן כתב רע”א בתשובה סימן ע”ז שרק היכא שניכר במעשיו שרוצה להפריד את האיסור מן ההיתר אז מותר אבל היכא שעל ידי מעשיו מתערב האיסור יותר עם ההיתר אסור. (מתוך נתיבות הכשרות תשנ”א ע’ סא).

 

ובחלק גדול מהמקרים שבהם אנו דנים על ביטול איסור לכתחילה אנו דנים על ביטול בלא כוונת ביטול. כשאין כוונה לבטל מותר למשל בתעשית הריבות, יינות בתהליך הסחיטה וכיו”ב, ע’ דרכי כשרות המזון ע’ 166

 

ועיין שו”ת באהלה של תורה סימן טו במסקנות בסוף אות ד’, שהרב אריאל מסיק שאין משום ביטול איסור לכתחילה כאשר הדבר נעשה שלא מתוך כוונה לבטל את האיסור אלא כדי לשפר את אכותו של המוצר או בגלל אילוצים כלכליים, וצ”ב.

 

כשמי שמבטל סומך על היתר כל שהוא ע’ בשעור על אורח ומארח, כתב הפרי חדש סימן תצ”ו וכן בתשובת הרלב”ח, שאין בעית ביטול איסור לכתחילה, גם אם המבטל מבטל עבור מי שמחמיר, אם לפי דעתו של המערב יש היתר. בכגון זה אין איסור למחמיר משום אין מבטלין איסור לכתחילה. וכן כתב הגרש”ז לגבי לפני עור, ע’ בשעור שם.

 

 

 

 

 

נספח:

 

 

ראה תשובת רע”א סימן ר”ז שם דן בבעית מעמיד בכשרה אם אין בעיה של אין מבטלין איסור לכתחילה לגבי בשר בחלב, וכתב:

“אמנם בנ”ד כח דהתירא עדיף, כיון דמיבשים העור תחילה עד שנעשה כעץ. ליכא איסור בב”ח כלל. כמ”ש הרמ”א /יו”ד/ (ססי’ פ”ז) ואף דהש”כ שם (ס”ק ל”ג) כתב דנראה דלכתחילה אין לעשות כן, היינו דלכתחילה חיישינן דלמא לא נתיבש לגמרי, משא”כ בנ”ד דאיכא ס’ וליכא איסור רק מדין אין מבטלין איסור לכתחילה. דמי למ”ש הש”כ (סי’ צ”ב סק”ח וסי’ קכ”ז) דאין בזה משום אין מבטלין כיון דהוי ספק אם מתערב איסור כלל, וגם אין כוונתו לבטל”.

(וע”ע נוב”י חיו”ד סמן כ”ו ועוד). אנציקלופדיה לכשרות המזון, מן החי, עמוד קסה.

 

לגבי ג’לטין, לפי החילוק מעמיד בנבילה ומעמיד בבשר בחלב, בג’לטין כשר שמיוצר מעצמות כשרות אין בו שאלה של בשר בחלב (ואף לכתחילה, ע’ חוברת בנתיבות ההלכה עמ’ נז על פי פתחי תשובה פז ס”ק יט המתיר עירוב לכתחילה בתרי דרבנן)

 

 ע’ בנתיבות ההלכה על גליצרין, בענין ביטול איסור לכתחילה של ג’לטין בתערובת. ראה התורה והארץ חלק ג’ מהרב יגאל הדאיה, בענין עיבוד מזון שיש בו נגיעות. בענין ביטול איסור לכתחילה במפעלים, ע’ נתיבות הכשרות תשנ”ד ע’ כט מהרב רויטמן. מבוא להלכות תולעים- בענין ביטול איסור לכתחילה, ראה אמונת עתך חוברת 88 הליכות שדה גליון 86 ע’ 17 ע’ תשובות שהבאתי בשעור ג’ בענין מעמיד המתייחסות גם לאין מבטלין איסור לכתחילה, ממנחת יצחק ומהר צבי. ש”ך סימן קי”ד, ס”ק כא. ע’ לגבי ביטול לכתחילה של חלב בהמה נקובת הכרס, בהר צבי יו”ד סימן לו התיר. וע’ ע”ז בהליכות שדה 98 מהרב אלישיב.

 

מותר לבטל איסור לכתחילה בתרי דרבנן, פת”ש יו”ד סימן פ”ז ס”ק יט.

 

ע’ ידיעון נתיבות הכשרות תשנ”א, נד, מהרב חיים יחיאל רויטמן: לגבי שאלת ביטול איסור לכתחילה בשימוש בכלים המשוחים בשומן שיש בו חשש איסור. כתב שאמנם הט”ז והש”ך סי’ פ”ד סעיף יג בשם בית יוסף ובכמה דוכתי דכל שאין כוונתו לבטל אין זה מבטל איסור לכתחילה, וכתב שמה שהט”ז בסי’ קל”ז ס”ק ד’ ובסי’ צ”ט סק”ז כתב דהיתר זה הוא רק בא”א בענין אחר, אבל כבר כתב הפמ”ג במש”ז בסי’ צ”ט דכל שיש טירחא בענין אחר אף שאפשר אין זה אסור משום מבטל איסור לכתחילה. והוסיף, דהנודע ביהודה קמא סי’ כ”ו ובתנינא יו”ד ס’ נ”ו כתב דזה נאמר כשהאיסור כבר נתרב בהיתר אלא שלא נתבטל ועל ידי מעשה שישה יתבטל האיסור בזה אמרו שאים כוונתו לבטל מותר אבל לערב לכתתחילה אף שאין כוונתו לבטל אסור.

וכן לדעת רע”א בתשובה ימן ע”ז שכתב דדוקא היכא שניכר במעשיו שרוצה להפריד את האיסור מן ההיתר אז מותר אבל היכא שעל ידי מעשיו מתערב האיסור יותר עם ההיתר אסור.

אבל כתב שם שאפשר להתיר במום שיש ספק איסור, והרי מבואר בש”ך סימן פ”ד סק”מ ובכמה דוכתי שבספק איסור מותר לבטל לכתחילה ואף לפי דברי הפמ”ג ז”ל בשפ”ד סי’ צ”ט סק”ז זה רק בספק איסור דרבנן, במקום שבעת שמשתמשים הרי כבר שהיה מעל”ע והוי רק פק איסור מדרבנן, כה”ג מותר לבטל לכתחילה. וע’ בית שלמה יו”ד ח”א סימן קי”ז.

 

ע’ בספר “כשרות” במה לבירור ועיון בנושא הכשרות ע’ 229 במאמר של הרב יחזקאל גרובנר בענין שימוש בתרופות הומופאתיות.

[1] נושא זה נדון הרבה ב”התורה והארץ”, בחוברות בנתיבות ההלכה, אמונת עתיך, הליכות שדה, נתיבות הכשרות ועוד רבים, ע’ נספח להלן. 

[2] והובא בנתיב החלב במאמר מהרב ווזנר, ובשבט הלוי ח”ט קנד בענין חלב טריפה:

וכב’ העיר בזה מענין בטול החלב מיסוד אין מבטלין לכתחלה, ודאי הדבר נוטה כאן להקל דלא זו להט”ז סי’ צ”ט סק”י דאם מי שנתבטל בשבילו אינם יודעים אף דנתבטל בשבילם מכ”מ אין אסור לאחרים, אלא גם למש”כ הגרעק”א שם לחלוק דגם מי שרוצה לקנות נקרא נתבטל בשבילם ונשמע מזה דגם שאינם יודעים דלא כט”ז, מכ”מ הכא נוטה דלא שייך גדר אין מבטלים וכו’, דגם אם נדין זה רק בגדר ספק איסור הא רבו הסוברים דבספק איסור אין דין אין מבטלין איסור לכתחלה כמש”כ הש”ך סי’ פ”ד וסי’ צ”ב וסי’ קי”ד ועוד, ובפרט בבטול לח בלח דלכו”ע דין אין מבטלין רק מדרבנן.

[3] דן בזה בחוברת בית הלל, ה’ תשס”א, “אין מבטלין איסור לכתחילה בייצור היין, הרב יוסף מרדכי זילבר. ובספר “כשרות” עמ’ 327 “בענין כדורי פלאפל שנטחנו ללא בדיקת תולעים”, הרב דוד יוסף.

[4] מוריה שנה חמש עשרה גליון ג-ד (קעא-קעב) כסליו תשמ”ד, ביטול איסור לכתחילה באיסור בריה, הרב דוד יוסף.

[5] ע’ הרב דב לנדאו “בעיות הלכתיות בחלב” הליכות שדה 74 תשנ”ב.

[6] לפי משמעות הראשונים נראה שיש בעיה של הפרשה מן החי. אבל הש”ך בסימן פ”א ס”ק י”ב חולק וסובר שלפי מסקנת הסוגיה אין בעיה של דבר מן החי.

[7]  ע’ אור ישראל (מאנסי) ז’ תשנ”ז קט-קיד.

[8]  בציץ אליעזר חלק יב סימן נה דן בשאלת חומר הברקה שמבריקים את סירי אלומניום במפעל, שיש בו מרכיבים שאינם כשרים. והעלה צד להיתר כיון שהחומר פגום מתחילתו, וכתב שכשהוא פגום מתחילתו העלו הפוסקים שלא שייך בו איסור של אין מבטלין איסור לכתחילה, אפילו כשהוא דבר המעמיד. וכ”כ בפשטות בשו”ת חכם צבי סימן קא.

[9]  ע’ רמב”ם הלכות מאכלות אסורות פרק טו הלכה כא: “ומנין סמכו חכמים על שיעור ששים, שהרי המורם מאיל נזיר והיא הזרוע אחד מששים משאר האיל והיא מתבשלת עמו ואינה אוסרת אותו שנאמר ולקח הכהן את הזרוע בשלה מן האיל.”

 

[10] ע’ רן על רי”ף חולין לה,ב, שלתוספות מותר מן התורה לבטל, והחידוש בזרוע בשילה הוא ששם מצוה לבשל.

[11] וע’ מוריה שנה ג’ גליון ג-ד סיון תמוז תשל”א.