ב”ה

 

יחוד עם הרבה נשים

בענין איש עם נשים הרבה, ובענין מכונית טרמפיסטים וטיולים

 

יש שלשה מקורות העוסקים ביחוד עם הרבה נשים:

קידושין פ, ב:

מתני’ לא יתייחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו.

ולכאורה משמע שאיש לא מתייחד עם שתי נשים, אבל עם יותר מותר להתייחד.

 

קידושין פא, א

אמר רב כהנא אנשים מבחוץ ונשים מבפנים אין חוששין משום ייחוד אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום ייחוד במתניתא תנא איפכא אמר אביי השתא דאמר רב כהנא הכי ותנא מתניתא איפכא אנא נעביד לחומרא.

רש”י קידושין פא, א:

אנשים בחוץ – בבית החיצון.

ונשים בפנימי אין חוששין משום יחוד – שהחיצונים אין להם דרך לפנים ואיך יתייחד האיש אחד עם הנשים אבל הפנימים יש להם דרך לחוץ הילכך אנשים בפנים ונשים בחוץ חוששין שמא יצא אחד מהם ויתייחד עם הנשים.

איפכא – אנשים בחוץ ונשים בפנים חוששין שמא יכנס האחד לפנים ולא ירגישו בו חביריו אנשים בפנים ונשים בחוץ אין חוששין שמא תכנס היא לפנים ואם תכנס היא לפנים לא איכפת לן דאשה מתייחדת עם שני אנשים ואם אחד מהן יוצא לבין הנשים אין זה ייחוד דמיסתפי שמא יצא אחד מהן אחריו שהרי דרך הפנימיים על החיצונים.  

כאן משמע ברש”י שאיש אסור להתייחד אפילו עם הרבה נשים, אלא אם כן “נשים בחוץ” הכוונה היא לשתי נשים ולא יותר.

 

קידושין פב, א:

מתני’ כל שעסקיו עם הנשים לא יתיחד עם הנשים

ופרש רש”י:

מתני’. כל שעסקיו עם הנשים – שמלאכת אומנותו נעשית לנשים והנשים צריכות לו.

לא יתייחד עם הנשים – אפילו עם הרבה נשים לפי שלבו גס בהו וכולן מחפות עליו ואילו איש אחרינא בין שתי נשים תנן (לעיל /קידושין/ דף פ:) אבל עם שלש או ארבע שפיר דמי.

הרי שכאן יש חומרא שאסור הרבה נשים כיון שליבו גס בהם, (וזה סיוע להגדרה המחמירה של ערוך השולחן לליבו גס בה, שכתב שגם אם יש להם ענייני מסחר).

 

 

דעת הרמב”ם, הלכות איסורי ביאה כב, ח:

לא תתייחד אשה אחת אפילו עם אנשים הרבה עד שתהיה אשתו של אחד מהם שם,

וכן לא יתייחד איש אחד אפילו עם נשים הרבה,

נשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששין לייחוד,

היו האנשים מבחוץ והנשים מבפנים או האנשים מבפנים והנשים מבחוץ ופירשה אשה אחת לבין האנשים, או איש לבין הנשים אסורין משום ייחוד,

אפילו איש שעסקו ומלאכתו עם הנשים אסור לו להתייחד עם הנשים, כיצד יעשה יתעסק עמהן ואשתו עמו או יפנה למלאכה אחרת.

אנשים הרבה ונשים הרבה, הרמב”ם למד מחתן שהוא ישן בין האנשים והיא בין הנשים, וכתב הגהות מיימוניות איסורי ביאה כב, א:

מיעוט אנשים שנים ומיעוט נשים שתים לפיכך צריך שיהא עמהם בבית ב’ נשים וב’ אנשים והוא ישן לצד אחד בין האנשים והיא ישנה לצד אחד בין הנשים. מיסוד רבינו אב”ד ע”כ:

לפי הגהות מיימוניות יוצא שצריך שלש עם שלשה: החתן עם שניים והכלה עם שתיים.

 

אבל בדבר הלכה סימן ט’ אות יא (בסימן שעוסק באשה עם הרבה אנשים), כותב:

ומה נקרא אנשים הרבה עם נשים הרבה, י”א דאפילו ב’ אנשים עם ב’ נשים בכלל היתר זה. וי”א דדוקא ג’ אנ שים עם ג’ נשים מקרי הרבה, וי”א דג’ נשים עם ב’ אנשים בכלל היתר זה, וע’ בית משה דלדינא יש להחמיר ואין להקל רק בג’.

 

ולכאורה גם לדעת המתירים, לצאת לטיול של שני זוגות, הרי בדרך כשאמור לשומרה, צריך שלשה אנשים, שמא אחד יצטרך לנקביו.

 

פירוש הרמב”ם במי שעסקו עם הנשים שונה מהסבר רש”י לכאורה משום שלרמב”ם אסור איש עם נשים הרבה ואפילו שלש וארבע, ואם כן מה הרבותא שאיש שעסקו עם הנשים אסור לו להתייחד, ע”כ שהכוונה “אפילו” אם עסקו,אסור למרות שהסברא להתיר.

 

הט”ז אבן העזר סימן כב ס”ק ו, מסביר את הה”א לקולא:

היינו לרבותא דאפילו זה לא יתייחד כמו אדם אחר ולא תימא דזה שרגיל עם הנשים אין לו הרהור כל כך.

 

אבל בפירוש המשנה לרמב”ם מסכת קידושין פרק ד משנה יג, משמע שהחידוש הוא שהיתה סברא להקל משום פרנסתו:

כל שאומנותו בין הנשים לא יתיחד עם הנשים, רוצה לומר שאין מתירין לו דבר זה בשביל פרנסתו כלל.

והרמב”ם רמז לזה גם בהלכה שהובאה לעיל במה שכתב:

אפילו איש שעסקו ומלאכתו עם הנשים אסור לו להתייחד עם הנשים, כיצד יעשה יתעסק עמהן ואשתו עמו או יפנה למלאכה אחרת.

ע”פ פירוש המשנה לרמב”ם, מובן מנין ההדגשה שיפנה למלאכה אחרת, שהרי סברת הקולא היתה משום הפרנסה. לכאורה הדבר תמוה, שיתירו איסור יחוד מפני הפרנסה, ויתכן שהה”א היתה לסמוך על שיטת רש”י וסיעתו המתירים איש עם שלש נשים.

 

ואילו תוספות שם נקטו יותר לחומרא, והקשו מדוע רק לרוכל אסור, הרי אסור לכל אדם להתייחד עם הרבה נשים, ולכן פרשו לא כמו הרמב”ם שיש ה”א להקל, אלא ההיפך, יש להחמיר יותר:

לא יתייחד עם הנשים – פי’ בקונט’ ואפילו עם נשים הרבה ודווקא רוכל אבל איש אחר מותר וקשה להר”ם דאמר לעיל (דף פא.) אנשים מבפנים ונשים מבחוץ חוששין משום יחוד משמע דאסור להתייחד עם נשים הרבה לכ”ע לכן נ”ל לא יתייחד עם הנשים אפילו אשתו עמו דשרינן לעיל (דף פ:) דכיון דהוי רוכל איכא חששא טפי.

מחלוקת הרמב”ם, תוספות ורש”י הובאה גם בטור, ולאחר שהביא את דעת הרמב”ם כתב הטור בסימן כב:

ורש”י מתיר לאיש אחד עם נשים הרבה אא”כ עסקו עמהם שאז אסור אפילו עם נשים הרבה כיון שלבו גס בהם ור”ת פירש דאפילו איש אחד עם נשים הרבה אסור אא”כ אשתו עמו ואם עסקו עמהם שלבו גס בהם אסור אף על פי שאשתו עמו.

 

ולמעשה:

 

שו”ע סוף סעיף ה’, המחבר אוסר: “וכן לא יתייחד איש אחד אפילו עם נשים הרבה”, ורמ”א מתיר: “ויש מתירין איש אחד עם נשים הרבה”.

 

מחלוקת המחבר עם הרמ”א היא מחלוקת הרמב”ם ורש”י.

 

וכן הביא מחלוקת זו החכמת אדם בכלל קכו סעיף ד’, ונראה שלא הכריע במחלוקת. ע’ חכמת אדם שער בית הנשים כלל קכו סעיף ד:

אבל איש אחד עם שתי נשים לכולי עלמא אסור ששתיהן נוחות להתפתות ואין בושה זו מזו ועם שלוש נשים (דזה מקרי הרבה) ואין לבו גס בהן רש”י וסמ”ג מתירין אפילו איש אחד והרמב”ם ורבינו תם אוסרים וכל זה לדעת השולחן ערוך דפסק כהרמב”ם:

 

לדעת הרמ”א שמותר עם הרבה נשים היינו שלש נשים. ואם כן אסור לאדם להתיחד עם שתי נשים אבל מותר עם שלש נשים. אלא שזה בתנאי כפי שכתוב במשנה “שאין עסקיו עם הנשים”. ויש לבאר מה פירוש “עסקיו עם הנשים”.

 

אם כן נחלקו רש”י והרמב”ם האם  מי שעסקו עם הנשים הוא חמור יותר ורק לו אסור להתייחד עם הרבה נשים או שיש ה”א שהוא קל יותר ולכן צריך להדגיש שאסור לו להתייחד עם הנשים אבל כל אדם גם כן אסור לו להתייחד עם הרבה נשים?

 

לפי רש”י עסקיו עם הנשים זו חומרא, וכ”כ רש”י שם בהמשך שאדם רגיל מותר עם שלש נשים.אבל לדעת הרמב”ם שאסור איש אחד עם הרבה נשים, הרי שעסקיו עם הנשים זה ה”א לקולא, ולכן החידוש שאפילו הוא אסור להתייחד עם הנשים.

 

אבל לכאורה אף שרש”י כתב שליבו גס בה, והרי רש”י פירש לעיל שלבו גס בה פירושו כפי שהובא בשלחן ערוך לגבי בעלה בעיר: “ואם היה זה גס בה, כגון שגדלה עמו או שהיא קרובתו”. ולכאורה זו אינה ההגדרה של עסקיו עם הנשים. ומכאן סיוע למה שכתב בערוך השולחן שליבו גס בה זה גם כשיש להם הכרה על עניני מסחר (ועדיין יש לחלק בין זה לבין עסקו עם הנשים).

 

ולדעת הרמב”ם שזה סברא לקולא מובן מדוע נקטו לשון “עסקיו עם הנשים” ולא גס בה. משום שגס בה היא סברא להחמיר ואילו עסקיו עם הנשים היא סברא להקיל. אבל לרש”י ששתיהן סברא לחומרא, פשטות לא נראה כמו חיי אדם שההגדרה היא שווה, שאם כן מדוע הלשון השונה בסוגיות השונות.

 

 וע’ דבר הלכה סימן י’ הערה ד’.

וכן בבעלה בעיר שאסור אם ליבו גס בה, נחלקו הפוסקים האם אסור הדבר למי שעסקיו עם הנשים:

אפילו מי שעסקו עם הנשים (ובכלל זה הרופא) מותר להתייחד עם אשה שבעלה בעיר. ויש אומרים דלא מהני בעלה בעיר לזה שעסקו עם הנשים.

הרי שגם בזה נחלקו אם עסקו עם הנשים הוא כמו ליבו גס בה או קל יותר.  והביא הדבר הלכה בסימן ג’ סעיף כ’ לגבי היתר פתח פתוח שמי שעסקו עם הנשים, מותר להתעסק עמהן בפתח פתוח ובכלל זה הרופא.

 

וכן מצאנו מחלוקת הפוסקים אם עסקיו עם הנשים נחשב כפרוץ או לא, ונפ”מ אם פרוץ יכול להתייחד עם שלש נשים לדעת הרמ”א. וכתב בדבר הלכה סימן י’ סעיף ג’:

להמתירים איש א’ עם נשים הרבה שרי לשלש נשים להתייחד עם איש אחד אפי’ הוא פרוץ… והרדב”ז כתב דלדעה זו שרי להתייחד גם ג’ נשים עם גוי אחד בזמננו וי”א דאפי’ לדעת המתירין איש אחד עם ג’ נשים מ”מ כשהוא פרוץ אסור וכ”ש עם גוי…

 

ואם כן, לאיש להתייחד עם כמה נשים, אסור לכ”ע כשעסקיו עם הנשים, מה הדין בהיתר של אשה אחת עם שנים כשרים, ואחד מהם עסקו עם הנשים? ע’ דבר הלכה סימן ט’ סעי ו’ שאשה אחת מתייחדת עם שני כשרים שעסקם עם הנשים. והוסיף שזה אפילו אם נאמר שעסקיו עם הנשים חמור יותר. אבל יש אומרים שדינם כפרוצים ואסור אפילו להרבה נשים להתיחד עם שנים מהם. – וזה תלוי האם “עסקו עם הנשים” פירושו שהוא נחשב לפרוץ.

 

וכתבו הרמב”ם ושו”ע “נשים הרבה עם אנשים הרבה אין חוששין”, והרי אשה עם הרבה אנשים אסור לדעת הרמב”ם כיון שאנו נחשבים לפרוצים. וכן איש אחד עם הרבה נשים גם כן אסור לדעת הרמב”ם, אם כן מה ההגדרה של הרבה אנשים עם הרבה נשים?

 

עיין דבר הלכה סימן ט’ אות י”א הדעות השונות כמה מותר, (הובא לעיל):

למהרש”ל בדעת סמ”ג, ב”ח ט”ז ועוד, שנים עם שתים ג”כ נקרא נשים הרבה עם אנשים הרבה, גם לדעת הרמב”ם. למהרש”ל בדעת הרמב”ם דוקא ג’ וג’, וי”א ג’ נשים עם ב’ אנשים בכלל היתר זה.

 

ולפי כל הנ”ל יש לחשב כשיוצאים לטיול במקום שיש בו חשש יחוד, מה הצירוף שיכולים להיות ברכב. א. אשה עם שני אנשים, מותר לרמ”א שאנו כשרים ולא פרוצים. ב. איש עם שתי נשים, אסור. עם שלש לדעת הרמ”א מותר.

ומכל מקום, לצאת לטיול של שני זוגות, אסור. משום שבדרך מותר להתייחד עם עם כשרים רק כשיש שלשה, ואף שיש שתי נשים, הרי אסור להתייחד עם שתי נשים. ויתכן גם להחמיר משום שליבו גס בה.

 

וכתב הגרע”י שליט”א שהיתר נשים עם אנשים הוא רק שלש עם שלשה, וכספרדים שפוסקים כמחבר שאין היתר לאשה עם שלש נשים, אלא אנשים עם נשים הרבה וכמ”ש הרמב”ם.  וראה ילקוט יוסף קצוש”ע אבן העזר סימן כב – קצת מדיני יחוד סעיף ט:

אסור לאשה לנסוע במכונית עם איש זר, בכבישים שאין נוסעים בהם הרבה. ובפרט בשעות הלילה המאוחרות. אבל אם יש באוטובוס שלשה אנשים ושלש נשים, אין בזה איסור ייחוד. ואם האנשים ירדו ונותרה באוטבוס אשה אחת עם הנהג, צריכה לרדת [ובלבד שלא יהיה חשש סכנה בירידתה]. ואם עוברים בכביש זה מכוניות כל ג’ דקות לערך, אין בזה איסור ייחוד.