ב"ה
בענין סוף זמן קריאת שמע
שנינו במשנה ברכות ט' ע"ב שסוף זמן קריאת שמע לר' יהודה הוא עד ג' שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בג' שעות. וכן נפסק בשו"ע סימן נ"ח והובא במשנה ברורה ס"ק ד', ושעור זה הוא עד רבע היום. הרמב"ם בהלכות קריאת שמע פרק א' הלכה יא כתב שעונתה עד סוף שלש שעות ביום מי שעבר ואיחר, והרמב"ם לא הזכיר ענין בני מלכים.
ויש לשאול כמה שאלות על הקשר בין זמן קריאת שמע לזמן של בני מלכים.
שאלה א: לכאורה דבר זה קשה: מדוע הולכים אחר בני מלכים שהם המיעוט? ומחמת קושיה זו כתב בכסף משנה הלכות קריאת שמע פרק א' שנראה שזמן זה הוא אסמכתא וזמן קריאת שמע הוא כל זמן שבני אדם קמים והיינו מן התורה כל היום. וע' ספר מבא השמש מאמר ב' פרק אחד עשר.
שאלה ב: ועוד קשה, מדוע הולכים אחר בני מלכים לגבי זמן קימה ולא הולכים אחר בני מלכים לענין זמן שכיבה, והרי בני מלכים שוכבים עד ג' שעות ולכן שיהיה זמן קריאת שמע של ערבית כל זמן זה (אם נאמר כפי שנדון בשעור הקודם שזמן קריאת שמע תלוי רק בזמן שכיבה ובזמן קימה ולא תלוי ביום ולילה)
שאלה ג: ועוד: אם הולכים בתר המיעוט, מדוע לא הולכים אחר מעוט שקמים יותר מוקדם וזמןקריאת שמע של שחרית יהיה אם כן יותר מוקדם מעלות השחר?
שאלה ד: ועוד קשה, הרי זמן קריאת שמע הוא תלוי בשעות זמניות. האם בני מלכים קמים בתמוז יותר מוקדם ובטבת מאוחר יותר, והרי זמן קימתם ושכיבתם אינו תלוי בשעות זמניות?
דעת הכסף משנה שאכן מן התורה זמן קריאת שמע הוא כל היום, ומדרבנן עד שלש שעות. ולכן כל ענין בני מלכים שקמים בשלש שעות הוא אסמכתא.
ולכאורה ראיה שענין בני מלכים הוא אסמכתא שהרי הקורא מכאן ואילך לא הפסיד (ע' סוף המשנה ט' ע"ב). ואם זמן קריאת שמע עבר לגמרי מדוע לא הפסיד את הברכות והרי אין טעם לברך את הברכות שהרי אינו אלא כקורא בתורה.
אלא שיש לענות על שאלה זו על פי תשובת הרשב"א סימן מז, ע' מנחת כהן ספר מבא השמש מאמר שני פרק יא שהביאה: "שאלת עוד לפי מה שפרש רש"י ז"ל גבי מתניתין דמאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. דמקמי הכי יממא הוא. ולפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? כדי לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. אם כן תמה הוא שאם כן למה קורין אותה בברכותיה דהא אכתי לא מטא זמנה ועברינן משום בל תשא? תשובה דברי רש"י ז"ל מן הירושלמי הן. דגרסינן התם תני הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת? אמר רבי יוסי אין קורין אותה בבית הכנסת אלא לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה. ומה שתמהת אם כן היאך אנו קורין אותה בברכותיה? אל תתמה. דברכות של קרית שמע אינן ברכות של קרית שמע ממש כברכת התורה וכברכת המצות. שאם כן היה לנו לברך לקרוא את שמע כמו שמברכין על קריאת התורה ועל קריאת המגלה. אלא ברכותיהן שנתקנו בפני עצמן. אלא שתקנו לאומרן לפני קרית שמע ולאחריו וכן הסכימו הגאונים ז"ל. ולפיכך מי שקרא קרית שמע בלא ברכותיה חוזר ואומר ברכותיה בפני עצמן ואין בכך כלום. ותדע לך דהא תנן במסכת תמיד (דף מ"ג) אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו קרית שמע אמת ויציב וכו'. ואמר ר' זריקה אמר רבי אסי אמר רבי שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו. ושקילנ' וטרינ' עלה בפרק קמא דברכות גמרא (דף י"ב) בשחר מברך שתים לפניה מאי ברכות אין מעכבות זו את זו? אילימא דאמר אהבה רבה ולא אמר יוצר אור דילמא לא מטא זמניה וכי מטא זמניה מימר אמר. ואסיקנא לה הכין ומאי אין מעכבות זו את זו להקדים. מכאן אתה למד שאפי' קרא את שמע בלא ברכות חוזר ואומר ברכותיה בלא קרית שמע."
ולפי דבריו עולה שברכות אלו אינן של קריאת שמע ממש, שאם כן היה צריך לברך לקרא את שמע. ולכן יכול לברך ברכות קריאת שמע גם יותר מאוחר
למעשה בענין הברכות: וע' שו"ע נ"ח סעיף ו' שאם אחר קורא בשעה ד' עם ברכות ומכאן ואילך בלא ברכות. ודעת הרמב"ם בפרק א' הלכות קריאת שמע הלכה יג שאם קורא את שמע כל היום מברך ברכות קריאת שמע: "הקורא אחר שלוש שעות ביום, אפילו היה אנוס, לא יצא ידי חובת קרית שמע בעונתה, אלא הרי הוא כקורא בתורה; ומברך הוא לפניה ולאחריה כל היום, אפילו איחר וקרא אחר שלוש שעות." ובכסף משנה שם הביא את הדעות וכתב לדעת הרמב"ם שזמנה כל היום וכמ"ש לעיל.
אבל ממילא מוכח מתשובת הרשב"א שזמן קריאת שמע הוא רק עד ד' שעות מן התורה שהרי הרשב"א השווה את ברכות קריאת שמע של ערבית מוקדם לברכות ק"ש של שחרית מאוחר. ומוכח שלא כמו שכתב הכסף משנה.
ונפ"מ מהבנה זו של הרשב"א, למי שקרא קודם את קריאת שמע ללא ברכות. כגון שקרא קריאת שמע עם הקרבנות, האם יכול לברך את הברכות. לדבריו אפשר לומר את הברכות. אבל דעת המשכנות יעקב סימן ע"ז שאם קרא קודם ק"ש אינו יכול לקרא שוב עם ברכות, ע' מ"ב ס"ק כד שהביאו.
ובתשובת משכנות יעקב סימן ע"ט לימד זכות על המאחרים וכתב על פי מגן אברהם שהביא בסימן א' את הזהר, וכן בסימן רל"ג, לפיו המשמרות הם ללילה של יב שעות, שמתחיל שש שעות לאחר חצות היום. והוכיח המשכנות יעקב, שאם הבבלי כזוהר בזה, אי אפשר להבין את הגמ' בדף ג' אלא אם נאמר שגם שעות זמניות הם רק לימי ניסן ותשרי, אבל כל שאר הימים חצות הלילה הוא 12שעות לאחר חצות היום והוא אמצע לילה של 12 שעות בכול עונות השנה. ולכן זמן קריאת שמע הוא 9שעות לאחר חצות לילה, ותמיד זמן קבוע. וכתב שירא שמים לא יסמוך עליו.
תשובה לשאלה של ערוך השלחן סימן נ"ח, האם זמן בני מלכים תלוי בשעות זמניות, ע' שם בסעיף יג.
וראה מהלך של מנחת כהן ספר מבא השמש מאמר ב' פרק יב, שהולכים אחר מיעוט כשאין נגדו רוב. ועפ"ז ישב את כל הספיקות.