ב"ה
המקרוגל בהלכה
נעסוק כאן בשלש שאלות ביחס לשימוש במקרוגל[1]: א. מבחינת שבת האם זה נחשב לבישול או אינו נחשב לבישול. ב. מבחינת כשרות: האם ניתן להשתמש במקורוגל גם לחלבי וגם לבשרי, או שניתן לכסות את הכלים כדי לאפשר שימוש בשניהם. ג. בענין בישול עכו"ם, אם יש כאן חשש בישול עכו"ם כשגוי מבשל במקרוגל.
א. לגבי שבת.
יש לדון האם בישול שלא באמצעות אש יש בו איסור בישול. האם ניתן לדמות בישול במקרוגל לבישול בחמה שמותר בשבת.
במשנה בשבת דף לח ע"ב:
משנה. אין נותנין ביצה בצד המיחם בשביל שתתגלגל ולא יפקיענה בסודרין, ורבי יוסי מתיר. ולא יטמיננה בחול ובאבק דרכים בשביל שתצלה. מעשה שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין, אמרו להם חכמים: אם בשבת – כחמין שהוחמו בשבת, ואסורין ברחיצה ובשתיה. אם ביום טוב – כחמין שהוחמו ביום טוב, ואסורין ברחיצה ומותרין בשתיה.
גמרא. איבעיא להו: גלגל מאי? – אמר רב יוסף: גלגל – חייב חטאת… אמר רב נחמן: בחמה – דכוליה עלמא לא פליגי דשרי, בתולדות האור – כוליה עלמא לא פליגי דאסיר, כי פליגי – בתולדות החמה; מר סבר: גזרינן תולדות החמה אטו תולדות האור, ומר סבר: לא גזרינן.
בטעם ההיתר בחמה, באר רש"י שם:
דשרי – דאין דרך בישולו בכך, וחמה באור לא מיחלפא דליגזר הא אטו הא.
בתולדות האור – כגון אם הוחם הסודר הזה באור מתחילה.
דאסיר – דהוי בישול.
תולדות חמה – שהוחם הסודר בחמה.
אטו תולדות האור – דמאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו.
מותר לבשל בחמה משום שאין דרך בישולו בכך. ובחמה לא גזרו, אבל בתולדות חמה גזרו כפי שבאר רש"י שמי שרואה חושב שזה תולדות האור שאסור מן התורה.
האם ניתן לומר גם על מקרוגל שאין דרך בישול בכך? אם ביחס למשכן, הרי ודאי שאין דרך בישול לא בחמה ולא בגלי מיקרו. אבל אם זה יחסית לצורת הבישול כיום, הרי שיכול להיות שזה אכן דרך בישול.
זה תלוי לכאורה האם ההיתר כשזה לא דרך בישול הוא משום שזה כמו שינוי בכל המלאכות, וכמו עשית מלאכה כלאחר יד, או שאין דרך בישול בחמה ולכן התורה לא אסרה בישול בשבת אלא באש ולא באופנים אחרים של בישול.
לכאורה אם זה משום שינוי כמו בכל המלאכות, מדוע זה מותר לכתחילה? לכאורה זה מוכיח שהיתר הבישול בחמה הוא משום שבשבת יש בישול רק כמו שהיה במשכן, ובאש ולא באופנים אחרים (אלא שצריך עיון מדוע לא יחשב לתולדה, ע' אגרות משה המובא להלן).
אלא שמסביר אגלי טל באורים מלאכת האופה אות מד
אך בירורן של דברים דיש חילוק בין אם יש שינוי בהנעשה או השינוי הוא רק בהעושה. דבאכילה שלא כדרכה כגון שאכל חלב חי או שעירב דבר מר הרי יש שינוי בהמאכל וכן הנכנס דרך אחוריו הרי יש שינוי בהביאה שהוא מעשה הנעשה. אבל הכותב בשמאל הרי עצם הפעולה הוא האות הנעשה ובזה אין שום שינוי רק שיש שינוי באיש העושה שעשה הפעולה בשמאל תחת שהי' לו לכתוב בימין. וכן המוציא במרפקו [צב א] דהעצם הפעולה הוא בהחפץ היוצא לרה"ר ובחפץ אין שום שינוי אלא שהוא הוציאו שלא כדרך המוציאין. וכן צינור שעלו בו קשקשים שממעכו כלאחר יד [כתובות ס א] אין שינוי בהצינור המתוקן רק בהעושה שממעכו כלאחר יד. וכן היונק [שם] אין שינוי בהחלב שהחלב יצא מהדד כמו אם הי' חולב בידו רק השינוי הוא בהעושה שחולב בפיו. וכל אלו אין פטורן רק משום דלא הוי מלאכת מחשבת ע"כ אסור לכתחלה כמו מקלקל ומלאכה שאינה צריכה לגופה דלא הוי מלאכת מחשבת ואסור לכתחלה:
מעתה המבשל בחמה כיון דיש שבח עצים בפת ותבשיל… והוא שינה לבשל בחמה ששבח חמה בהתבשיל הרי יש שינוי בהבישול הנעשה… ושוב אין צריכין לטעם דמלאכת מחשבת אלא דלא חשוב בישול כלל. כמו במאכלות אסורות דלא חשוב אכילה כלל וגם בפסח לא חשוב מבושל כלל. וע"כ הנזרע בעציץ שאינו נקוב דיש שינוי בהנזרע לא חשוב זריעה כלל. והקוצר פטור:
וע"כ המבשל בחמה כיון שיש שינוי בנפעל מותר לכתחלה
ואם כן יתכן שבישול בחמה היתרו משום שינוי, ואם כן יתכן אולי לומר שכיום אין זה שינוי וזה דרך בישול. (אבל מכל מקום, יש שינוי במתבשל, ע' בסוף בשם ר' זאב לב ז"ל שגם היום רק מחממים במיקרוגל ולא מבשלים כיון שהטעם שונה במקצת). מה שאין כן לפי הדרך השניה שבישול בחמה אינו בישול, לא משום שינוי אלא משום שבישול כזה לא היה במשכן בכלל. ואם כן גם בישול במקרוגל לא יהיה בו איסור דאורייתא.
באגרות משה ח"ג סי' נב מוכיח שאין ההיתר משום שזה כמו שינוי. משום שאומרת הגמרא לגבי המעשה שעשו אנשי טבריה שנתנו סילון וכו' ואומרת הגמרא בדף לט ע"א:
מי סברת מעשה טבריא אסיפא קאי? ארישא קאי: לא יפקיענה בסודרין, ורבי יוסי מתיר. והכי קאמרי ליה רבנן לרבי יוסי: הא מעשה דאנשי טבריא דתולדות חמה הוא, ואסרי להו רבנן! – אמר להו: ההוא – תולדות אור הוא, דחלפי אפיתחא דגיהנם.
האם שאם רבי מחייב, משמע שזה דרך לעשות כן, ולכן אין פטור גם לרבי יוסי אם הפטור משום שאין דרך, הרי ודאי דרך בישול בכך. אלא שלחכמים זה תולדת החמה ופטור, משמע שזה לא פטור של שינוי אלא משום שלגבי איסור הבישול הרגיל, הרי בישול כזה אינו דומה לבישול שהיה במשכן ולכן פטור. ולפי סברא זו אכן בישול במקרוגל אינו דומה לבישול במשכן.
אלא שאגרות משה שם מבין שטעם הפטור אמנם לא בגלל שינוי, אלא משום שכיון שאין דרך לבשל בכך, אי אפשר ללמוד מבישול שעל ידי האור, שיהיה תולדה של בישול באור.
ולכן טוען הגרמ"פ שכיון שהיום דרך לבשל במקרוגל, ממילא יתחייב על זה כעל תולדות האש.
מכל מקום, מסתבר שלכ"ע בישול במקרוגל בשבת, אם אם תפתר בעיית ההפעלה שלו בשבת, בישול זה יהיה אסור לפחות מדרבנן.
ב לגבי שאלת כשרות ובליעה בתנור המקרוגל:
בליעה ופליטה של טעמי בשר וחלב (ומאכלות אסורים) עוברים מן האוכל לכלי וחזרה באמצעות מרק, רוטב וכדו' וכן ע"י אדים: 'זיעה' בשפת ההלכה. הזיעה, כלומר האדים הם מבליעים ומפליטים כמפורש בשו"ע תנ"א סעיף טו:
כסוי של ברזל שמשימים אותו על החררה כשנאפית על הכירה, צריך ליבון.
כתב שו"ת הרא"ש כלל כ סימן כו:
בני שיחיה. ששאלת על אלפס חולבת אם יכולין לתת למטה בכירה תחת קדרה של בשר, נראה לי שאסור ואפילו בדיעבד אם נעשה הייתי אוסר הקדרה כי הזיע העולה מן האלפס הוא כמו חלב. כדתנן בפ"ב דמכשירין מרחץ טמאה (של מים שאובין) זיעתה טמאה וטהורה (כגון של מי מעין) בכי יותן, בריכה שבבית והבית מזיע מחמתה אם טמאה זיעת כל הבית שמחמתה טמאה. ועוד שנינו התם זיעת האדם טהורה, שתה מים טמאים והזיע זיעתו טהורה, בא במים שאובין והזיע זיעתו טמאה. מכל הלין שמעינן דזיעה היוצאת מן הדבר חשובה כאותו דבר. נמצאת זיעת האלפס חולבת היא כחלב והוה ליה כטיפת חלב שנפלה על קדרה מבחוץ שאוסר הקדרה.
ופסק בשו"ע יו"ד סימן צב סעיף ח':
מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדירה של בשר, הזיעה עולה ונבלע בקדירה, ואוסרתה. הגה: אם היה חלב במחבת, בעינן ס' בתבשיל שבקדירה נגד החלב שבמחבת. וכל זה מיירי שהמחבת מגולה והזיעה עולה מן המאכל עצמו לקדירה שעליה (ארוך), וגם מיירי שהוא בקרוב כל כך שהיד סולדת בזיעה במקום שנוגע בקדירה. אבל אם אין היד סולדת בזיעה, הכל שרי. ולכן תולין בשר לייבש על קדירות של חלב, ולא חיישינן לזיעה שעולה (פסקי מהרא"י סימן ק"ג). וכן אם המחבת מכוסה, הכל שרי מידי דהוי אשתי קדירות נוגעות זו בזו דאין אוסרין זו את זו בנגיעה, כל שכן בזיעה. (מרדכי פרק כ"ה) מיהו לכתחלה יש ליזהר בכל זה (הגהות ש"ד).
לפי זה אם מבשלים במקרוגל בשר בכלי מכוסה שאין זיעה, מותר לבשל אחר כך חלב, וודאי אם שניהם מכוסים. אלא שכמה אחרונים כתבו (שבות יצחק בשם הרב אלישיב והגרש"ז אוירבך) שלא לסמוך על זה מחשש שמא ישכח לכסות ויגיע לאיסור.
הבעיה במקרוגל, שהזיעה שהיא חמה ויד סולדת בה (כ-42 מעלות צלזסיוס) עולה על דפנות המיקרוגל, אף שהם קרים, אבל האדים הם חמים ונבלעים בדופן, וגם נפלטים ממנה על ידי האדים ואלו חוזרים ואוסרים את התבשיל.
בעצם בדיוק אותו הדבר בתנור אפיה רגיל, הדופן בולעת על ידי הזיעה. ההבדל הוא שבתנור אפיה הדפנות חמות מחמת התנור, ואילו במקרוגל הדפנות קרים והאדים חמים. אבל יש לשער במשך זמן הבישול יש אדים שיש סולדת בהם על דפנות המיקרוגל, ולכן יש בליעה ופליטה גם במקרוגל כמו בתנור רגיל.
ולכן כתב הרב ישראל רוזן ז"ל (פורסם בספר 'בחצוצרות בית ה"):
טעות נפוצה היא בפי עקרות בית ובעליהן, הסבורים כי "בתנור מיקרוגל אפשר להשתמש בשרי וחלבי בזה אחר זה כי הדפנות נשארות קרות ולא בולעות". נתקלתי גם בתלמידי חכמים שאימצו טענה זו, מתוך הסתמכות על "פוק חזי מאי עמא דבר" [= צא וראה מה העם אומר].
לדעתי אין ל'תיאוריה' זו על מה שתסמוך. אמנם במיקרוגל קיימת שאיבה חזקה של האדים החוצה, אך מי הוא זה שיוכל להעיד כי האדים לא הגיעו לדפנות? בוודאי ובוודאי כאשר עינינו הרואות כי הגג והדפנות מלאי שמנונית ואף שיירי מאכל בעין הנספג בדפנות. והרי מספיקה כמות קטנה של אדים כדי להפוך את הדפנות לבלועי בשר או חלב.
כמו כן, נפוצה טענה כי מכיוון שהקרינה במיקרוגל מחממת את המזון ולא את הדפנות עצמן, אזי האדים הבוקעים מן המזון מתקררים 'בדרך', עד הגיעם לדפנות, ואין בליעה בדופן אם הטמפ' פחות מיד סולדת[2].
גם טענה זו אין לה על מה שתסמוך. אמנם הדפנות קרות מצד עצמן, אך האדים חמים ביותר, ומי הוא זה שיוכל להעיד כי הם מתקררים לפני הגיעם לדפנות. יתר על כן, מכיוון שהקרינה מחממת כל חומר אורגני (מזון) ע"י האצת חלקיקיו, אזי האדים המרחפים בחלל התנור שרויים תחת הקרינה 'הרודפת' אחריהם בכל נפח התנור. טיפות מים שירחפו בתוך תנור המיקרוגל ירתחו תוך כדי מעופן. ובכן, האדים החמים הבשריים, למשל, ממשיכים 'לספוג חום', להתחמם ולהתבשל, גם כאשר נפרדו מ'מאכל-האם' שלהם, והם 'עומדים בזכות עצמם' כמקבלי חום, וכך פוגעים בדפנות.
וכן יש לדון לגבי הכשרת המקרוגל, בתנור רגיל אם מחממים אותו, הבליעה נשרפת. אבל במקרוגל צריך להשתמש בכלל "כתשמישו כך הכשירו", אבל צריך עיון אם דפנות שבולעות על ידי אדים, גם פולטות את כל מה שבולעות על ידי אדים, ואולי לא תועיל הכשרה על ידי הרתחה של מים בתוך המקרוגל. ובכלל הרי לא מצאנו הכשרה על ידי אדים ואפילו בזרם של קיטור לא ברור שאפשר להכשיר כך. וז"ל חוות דעת באורים סימן צב ס"ק כו
ונראה דהוא הדין בכף שתחב לתבשיל, אף דחם מקצתו לא חם כולו, מכל מקום הכף נאסר עד מקום שמגיע הזיעה והיד סולדת בו בזיעה, רק שאינו מפליט ע"י הזיעה, לכן אין צריך ששים רק נגד מקום שנתחב, אבל בולע שפיר ע"י הזיעה ונאסר:
הרי שפשוט לו שאינו מפליט על ידי הזיעה.
וע' מאמרו הנ"ל של הרב רוזן שכתב:
לפיכך עצתי להכשיר תנור מיקרוגל לפסח כדלהלן: א. להשבית 24 שעות מכל שימוש.
ב. לנקות היטב. ג. לארגן קופסת קרטון או פלסטיק התואמת את ממדי המיקרוגל, שתהיה מעין 'תנור פנימי' לפסח. שיטה זו עדיפה פרקטית ואסתטית משקיות ניילון. ד. ואחרי הכל, רצוי גם להרתיח במיקרוגל כוס מים, 'מעין הגעלה'.
ג. מיקרוגל לגבי בישול עכו"ם:
רמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י"ז הלכה ט':
ויש שם דברים אחרים, אסרו אותן חכמים. ואף על פי שאין לאיסורן עיקר מן התורה, גזרו עליהן כדי להתרחק מן הגויים עד שלא יתערבו בהם ישראל, ויבואו לידי חתנות; ואלו הן: אסרו לשתות עימהן, ואפילו במקום שאין לחוש ליין נסך; ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן, ואפילו במקום שאין לחוש לגיעוליהן.
האם בכלל הגזירה גם אופני בישול חדשים שלא היו בכלל גזירת חכמים, ובכלל זה אולי גם חשמל בכלל? (וכן השאלה לגבי מערכות קיטור וכיו"ב).
יש צדדים לקולא שאפשר לצרף אותם, כגון שיטת התוספות ע"ז לח ע"א ד"ה אלא שאם העכו"ם מבשל בבית הישראל אין בו חשש בישולי עכו"ם. דברים אלו הובאו בטור סי' קיג, אלא שסיים שם שר"ת חולק וכן נוהגין. וכן פסק השו"ע.
אפשר לצרף גם את דברי שו"ע יו"ד קיג, ד'
יש מי שמתיר בשפחות שלנו, ויש מי שאוסר, ואפילו בדיעבד (תשובת הרשב"א ס' ס"ח). הגה: ובדיעבד, יש לסמוך אדברי מתירים (ארוך כלל מ"ג והגהות ש"ד). ואפילו לכתחלה נוהגין להקל בבית ישראל שהשפחות והעבדים מבשלים בבית ישראל, כי אי אפשר שלא יחתה אחד מבני הבית מעט (שם).
האחרונים דנו גם על פי דברי שו"ע יו"ד קיג, י"ג
והמעושן אינו כמבושל. הגה: גם כבוש אינו כמבושל, דלא אסרו אלא בישול של אש (טור).
ואם כן יתכן שאף שלגבי שבת זה יחשב כבישול, אבל לענין בישול עכו"ם אינו נחשב כבישול.
ויש אחרונים שמתירים גם בישול על ידי קיטור ואכמ"ל. ויש פוסקים שהתירו בכלל בישול בחשמל, הרב אבא שאול מתיר, (חוברת צהר) וכן הרב בטאט בשם אחיו שהרב אבא שאול התיר למעשה, משום שאין הדבר בעולם ולא משום גרמא דגרמא כמו שכתב בשמו בחוברת צהר י"ד. וכן הביא בשם הרב אבא שאול בספר שולחן מלכים פרק ג' סעיף א' בהערה 52 ושם שער ט' פרק ו' עמ' תרע. ושם שער ה' פרק ג' ע' תנו. וכן הרב ויליג בחוברת המסורה תשרי תש"נ ב עמ' ע"ה מתיר. לעומת זה הפסיקה המקובלת היא שיש בישול עכו"ם בבישול חשמל.
אבל בשו"ת שבט הלוי ח"ח סי' קפ"ה כתב:
אשר שאל הלכה למעשה בענין התנורים שפועלים ע"י גלים קצרים מהו דינם לגבי בישול עכו"ם.
וכ' בשם מצדדים להקל דהבישול בתנור אינו דומה לבישול של אש כלל לא במהותו ולא בטיב הבישול לא במהותו דבזה הבישול נעשה ע"י ריכוז גלים שעוברים את החלקים הקשים ומגיעים לחלקים הרכים של המבושל ועי"ז הם מבשלים במהירות מאד, וגם בטיב הבישול אינו דומה לגמרי למבושל באש ממש, ומעלת כב' כ' דיש מקילים בזה, וגם מסעדות כשרות המהדרין בשאר דברים אינם מקפידים מלבשל בזה ע"י עכו"ם…
ובתשובת דבר זה אומר כי הדבר פשוט כי דבר זה אסור משום בשולי עכו"ם, כי בין לטעם הגזרה משום חתנות ובין לטעם הגזרה משום שמא יאכילנו דברים טמאים כמש"כ רש"י ע"ז ל"ח ע"א…
היתה הגזרה בישול גוי משום חתנות וגזרו להנזר מהם להתרחק מבשוליהם אשר בשול הסעודה מביא לידי התקרבות כמש"כ הראשונים א"כ מה איכפת צורת ואיכות הבשול כל שנתבשל והוכן לסעודה באופן הרגיל בתקופה זאת, ואוכלים מאכל זה בתור נתבשל היא הגזרה שגזרו חז"ל.
וכן בספר שולחן מלכים שער ט' פורק ו' הביא בשם הרב אלישיב לאסור. אבל הסברות להקל הם משום שיש ראשונים הסוברים שעיקר הגזירה היתה על אור ותולדות האור, ואם כן רק באש ממש היתה הגזירה, ועוד סברא הוסיף פר' הרב זאב לב ז"ל, בספר מערכי לב פרק אחד עשר, שהמציאות מראה שגם התבשילים המתבשליים בתנור מיקרוגל שונים במקצת בטעם ובמראיהם מתבשילים המתשלים בתנורים רגילים, וגם מסעדות רק מחממים במיקרוגל ולא מבשלים ומשום כך יתכן שמה שממש נתבשל על ידי תנור מקרוגל נחשב כאינו עולה על שולחן מלכים. ושם סיים שדעתו שהמיקל לא הפסיד.
נספח:
פניני הלכה כשרות ב':
ניתן להשתמש באותו מיקרוגל למאכלים חלביים ובשריים תוך יצירת הפרדה ביניהם. בהפרדה יש לשים לב לשני דברים: האחד, שלא יניחו מאכלים חלביים או בשריים ישירות על אותה צלחת. השני, שלא תיכנס זיעה רבה מחלל המיקרוגל למאכל המתחמם.
לפיכך, יש להקפיד שלא להניח מאכלים ישירות על הצלחת הקבועה של המיקרוגל, אלא מאכלים חלביים על צלחת חלבית ומאכלים בשריים על צלחת בשרית, ואת הצלחות הללו יניחו על הצלחת של המיקרוגל. כמו כן יש לייחד מכסה מיוחד למאכלים חלביים ומכסה מיוחד למאכלים בשריים. ואף שיוצאים אדים דרך החרירים הקטנים שבמכסים המיועדים למיקרוגל, אין בכוח הזיעה היוצאת מהם להצטבר על דפנות המיקרוגל ותקרתו ולתת בו טעם, וקל וחומר שאין בכוחם להוציא טעם שאולי נבלע בדפנות המיקרוגל ולהכניסו למאכל שמתחמם.
כמו כן אפשר לקבוע שהמצב הרגיל של המיקרוגל הוא חלבי, ואם ירצו לחמם בו מאכל בשרי, יניחו על הצלחת הקבועה של המיקרוגל צלחת נוספת או משטח אחר, ויכסו את המאכלים הבשריים במכסה או קופסה או יעטפום בשקית. וכך ינהגו גם כאשר יחממו מאכל פרווה כדי לאוכלו עם מאכלים בשריים.
מיקרוגל שהשתמשו בו בטרף, צריך להכשירו (להלן לג, ט). בדיעבד, כשאין זמן להכשירו או כשהוא שייך לאנשים שאינם מקפידים על כשרות, ניתן לחמם בו מאכלים על ידי הנחתם על צלחת נוספת והכנסתם לתוך שקית או קופסה שתעטוף אותם מכל צדדיהם, למרות שיישאר שם פתח ליציאת אדים.[16]
[16]. יש סוברים שהאדים היוצאים מהמאכלים במיקרוגל אינם מתעבים לרמה כזו שיכולים לתת טעם, ולכן אין צורך להפריד בין בשר לחלב (שיח נחום מח; מגדל צופים ד, לא; הרב הלברשטאם). מנגד יש סוברים שאסור להשתמש באותו מיקרוגל לבשר ולחלב, שכן יש לחשוש שהזיעה ששם מכילה טעמים, ויש לחשוש שלא יכסו את המאכלים כנדרש למניעת זיעה או גלישה של המאכלים הואיל ומשתמשים בו תדיר (ריש"א כמובא בשבות יצחק ח"ו פ"ה). וההוראה המקובלת כמבואר למעלה.
לגבי הצלחת, יש שכתבו שלמנהג ספרדים צלחת הזכוכית אינה בולעת ודי לנקותה בין בשר לחלב (ילקוט יוסף), ואילו למנהג אשכנזים ובא"ח, יש ליצור הפרדה הואיל והיא בולעת. ולפי המבואר להלן לב, ה, לכל הדעות יש להחמיר כמבואר למעלה, הואיל ומדובר בדרגה שקרובה לכלי ראשון (עי' הוראה ברורה קח, א, באו"ה 'אלא').
בדיעבד אם חיממו בלא כיסוי כנדרש, המאכל כשר. ואם גם לא היתה הפרדה בין המאכל לצלחת, ויתכן שהצלחת היתה מלוכלכת מעט בשיירי מאכל טרף או מהמין השני, המאכל שחיממו על הצלחת הזו אינו כשר. ואם הוא עבה וכחוש, היינו בלא שמנונית, יש להוריד ממנו כדי נטילה, היינו עובי כשני ס"מ (1.9 ס"מ) שבאו במגע עם הצלחת.
[1] החימום או הבישול נעשים בדרך 'פנימית' של האצת חלקיקים פנימיים בתוך-תוכו של המזון. האצה זו נעשית ע"י שפופרת פולטת קרינה המשדרת גלים בתדירות גבוהה מאוד (כ-10 9 x 24 הרץ, או 24,000 מגה-הרץ). מבחינה פיסיקאלית קרינה כזו מאיצה את החלקיקים, ומצב כזה פירושו התחממות מהירה. פרופ' ר' זאב לב הקדיש מאמר מקיף בתחומין ח (תשמ"ח) לנושא 'המיקרוגל בהלכה' ובספרו מערכי לב.
[2] ע' שו"ת שיח נחום, לרב נחום רבינוביץ זצ"ל, יו"ד סימן מח שכתב: "לסיכום: דפנותיו של תנור המיקרוגל אינן מתחממות בזמן חימום המאכל ועל כן הן אינן בולעות את זיעת המאכל גם אם ייבלע מן המאכל אין הבלוע נפלט למאכל שיחומם לאחר מכן כי אין מגע בין המאכל לבין דפנות התנור ולריחא דריחא אין חוששים על כן אין צורך להכשיר תנור זה לפסח באופן מיוחד פרט לניקוי יסודי במים חמימים וסבון ובדיקה כי כל דפנותיו חלקות ונקיות לחלוטין".