ב"ה
מצלמות אבטחה – האם מצילות מאיסור יחוד[1]
רמב"ם הל' איסורי ביאה פכ"ב הלכה ה"א
אסור להתייחד עם ערוה מן העריות בין זקנה בין ילדה שדבר זה גורם לגלות ערוה…
נושא איסור יחוד לפעמים הוא שאלה קשה לפתרון במצבים שונים. דוגמה: אדם שנשוי בנישואים שניים, ולאשתו יש בת, או שיש לו בן, איך נזהרים מאיסור יחוד? דוגמה נוספת: אדם שחמותו גרה אצלם, איך ינצל מאיסור יחוד? אימוץ ילדים מעורר שאלות של יחוד. שאלה זו קיימת גם אצל זוגות שעלו מחו"ל, ויש מקרים שכשהאשה קרובה ללדת, אימה מגיעה לארץ להיות עם ביתה, וכשמגיע זמנה ללדת ונמצאת מספר ימים בבית החולים, החתן נמצא ביחידות אם חמותו. שאלות דומות לזה קיימות במקומות עבודה, במצבים שאים היתר של פתח פתוח. האם אפשר למצא פתרון בהתקנת מצלמת אבטחה, ויש מי שיכול לעיין בצילומים מידי פעם, האם במצב זה יש איסור יחוד?
יסוד ההיתר נמצא בשו"ע (אה"ע כב, ט), "בית שפתחו פתוח לרשות הרבים, אין חשש להתייחד שם עם ערוה". וכתב בשו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא – אבן העזר סימן עא, שגם חלון או פתח פתוח לרשות הרבים אין בו משום יחוד.
וכן כתב בעזר-מקודש באבן העזר סימן כב:
דכשיש חלונות שנראה מבחוץ על ידיהם מה שבתוך הבית, הרי זה כפתח פתוח לרשות הרבים.
האם מצלמת אינטרנט תחשב כחלון פתוח?
השאלות שצריך לברר:
א. עצם הראיה במצלמה, אם נחשבת ראיה לגבי איסור יחוד. מסברא ודאי שכן, האם ניתן למצא אסמכתא לכך? אלא שיש לשאול: אולי מצלמה לא מועילה משום שאין ביד הרואה למנוע את האיסור ולכן לא יועיל מה שלאחר זמן או אפילו מידית, הרואה לא יכול למנוע מהם לעבור עבירה?
ב. האם צריך כל הזמן להיות במעקב על ידי המצלמה, או די באפשרות לראות מידי פעם ואולי אפילו די בעובדה שזה מוקלט ואפשר לאחר זמן לעיין בצילומים, זה גם כן יגרום שלא יהיה איסור יחוד?
ג. האם כל השטח צריך להיות מכוסה על ידי מצלמות או די שהמקומות העיקריים יהיו מכוסים על ידי מצלמה? לגבי היתר פתח פתוח, לכאורה ההיתר הוא משום שהם חוששים שמשהו יכנס, ולכן אין היתר דוקא ממול הפתח, אבל כמובן הדבר שונה במצלמה ש"רואה" רק מה שמולה.
ד. האם המצלמות צריכות להיות באופן כזה שלא ניתן לנתק אותן ולבטל את הצילום? לכאורה תמיד ניתן לכסות את עין המצלמה, אלא שגם זה יהיה ניכר בהקלטה.
בירורים:
א. עצם הראיה במצלמה, אם נחשבת ראיה לגבי איסור יחוד. מסברא ודאי שכן, האם ניתן למצא אסמכתא לכך? וכן יש לשאול: אולי מצלמה לא מועילה משום שאין ביד הרואה למנוע את האיסור ולכן לא יועיל מה שלאחר זמן או אפילו מידית, הרואה לא יכול למנוע מהם לעבור עבירה?
לכאורה צריך לדון על זה מדין פתח פתוח לרשות הרבים.והבאנו מעזר מקודש ומנוב"י שגם חלון נחשב לפתח פתוח. בעזר מקודש על שו"ע אה"ע סימן כב סעיף ט' הסתפק בכמה מקרים, ובין הספיקות כתב מה הדין אם אין פתח פתוח לרשות הרבים, אבל יש חלון פתוח לרשות הרבים. ובנודע ביהודה הנ"ל כתב שחלון מועיל.
ולכאורה הרי כל זה נכון לרע"א שפ"פ צריך להיות פתוח ממש, היינו משום שרואים, אבל נפסוק שגם סגור ולא נעול מועיל, הרי שהחשש שמא יכנס, א"כ מה מועיל חלון. אבל בכל זאת כך פוסק הנוב"י, שאין בזה משום יחוד. וכן כתב מהרש"ם במפתחות לתשובה הביאו בציץ אליעזר ח"ו תשובה מ' פרק יא ס"ק ח'.
בחוט השני לרב ניסים קרליץ, בכרך הלכות מזוזה, בסופו עניני אבן העזר, סי' א' כתב:
בהא דאסור להתייחד עם אשה במקום סתר ובמקום כגון הפתוח לרשות הרבים מותר דאין זה מקום סתר במקום סתר שמופעלות שם מצלמות שאפשר על ידם לראות את מעשיהם של הנמצאים במקום נראה פשוט דאין מקום זה חשיב מקום סתר מפני דשייך בזה מירתת שהרי אפשר לחזות במעשיהם ואין חילוק אם רואים ע"י המצלמה במעשיהם בשעת מעשה או שרואים רק לאחר זמן דכל שאפשר לראות ולידע הוי מירתתי ואין זה מקום סתר ודומיא דמתייחד אדם עם אשה ותינוקת קידושיו פ"א ע"ב ופירש"י שתדע לספר דברים בשוק.
ראיה ששומר מועיל אף אם אינו יכול למנוע את האיסור, ראיה מקטנה בשו"ע כב סעיף י' שמותר להתייחד עם אשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לפי שהיא מגלה את סודה, ואף על פי שלא תמנע את האיסור, ע' להלן.
ב. האם צריך כל הזמן להיות במעקב על ידי המצלמה, או די באפשרות לראות מידי פעם ואולי אפילו די בעובדה שזה מוקלט ואפשר לאחר זמן לעיין בצילומים, זה גם כן יגרום שלא יהיה איסור יחוד?
מסתבר כיון שגם בפתח פתוח לרשות הרבים לא מדובר באופן שכל הזמן הרבים שם ויכולים לראות, אלא מידי פעם משהו עובר. דומה לזה שומר יוצא ונכנס שמועיל לגבי יין נסך ודימו את זה לאיסור יחוד (ע' שו"ת רשב"א אלף רנא, ובעזר מקודש סי' כב). וכן ממה שכתבו האחרונים, ע' דבר הלכה (סימן ג' סעיף ה') שגם בפתוח לחצר שיש בה שלשה אנשים הרי זה פתוח לרשות הרבים[2], והרי ודאי שאין מצב שתמיד הם יהיו בחצר ובכל זאת זה מציל מיחוד. ולכן אף אם ניתן לראות את הצילומים מידי פעם זה יציל מן היחוד.
בחוט השני הנ"ל בסוף הקטע כתב שדומיא דמתייחד עם אשה ותינוקת, וזה בקידושין פא ע"ב:
אמר רבא: מתייחד אדם עם שתי יבמות, ועם שתי צרות, עם אשה וחמותה, עם אשה ובת בעלה, עם אשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה ואין מוסרת עצמה לביאה.
וכתב רש"י:
שיודעת טעם ביאה – כלומר מה היא ביאה שתדע לספר דברים בשוק.
ואינה מוסרת עצמה לביאה – מתוך קוטנה עדיין לא לבשה יצר הילכך אין כאן משום דעת קלה שלא תהא נוחה להתפתות.
וכן ברמב"ם הל' איסורי ביאה פכ"ב הלכה ה"ט
וכן מותר להתייחד עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה, שאינה מזנה בפניה שהרי זו מגלה את סודה.
ההיתר עם קטנה שיודעת טעם ביאה, כלומר יודעת מהי ביאה ותדע לספר בשוק "שהרי זו מגלה סודה". אם כן ההיתר הוא משום שיכולה אחר כך לספר. ולכן פשוט שמצלמות שאפשר אחר כך לראות את הצילום גם כן מצילות מן היחוד.
ובמאמר במוריה המובא בהערה 1 כתב הרב חנוך אלבק:
ומו"ר הגר"נ קרליץ שליט"א הסכים לזה דמצלמה מהני אף אם לא מסתכלים בה בשעת מעשה ממש ואמר עוד דאף אם אין בודקים את כל התמונות שבמצלמה אלא מסתכלים בה רק מפעם לפעם אפי"ה שרי דסו"ס הוא מירתת שמא יראוהו ודומיא דקטנה הנ"ל שאינו ודאי שתספר וכשהובאו הדברים קמיה הגרי"ש אלישיב שליט"א ע"י נאמן ביתו הג"ר יוסף אפרתי שליט"א הסכים לזה ואמר דמסתבר כדברי הגרנ"ק שליט"א הנ"ל
אמנם בספר אהל יעקב (הרב יעקב סקוצילס) כתב:
דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל: מובא בספר וישמע משה וכן שמעתי מהרה"ג יעקב יוסף ולדשיין שליט"א ששמע מהגרי"ש זצ"ל שאין לסמוך על ההיתר של יחוד על ידי מצלמה כי אפשר לקרוע את החוט וכדומה.
ומלשון העדויות בשמו של הגרי"ש אלישיב נראה העדות הראשונה בשם הרב אפרתי מהימנה שהוא מתיר.
ג.
האם כל השטח צריך להיות מכוסה על ידי מצלמות או די שהמקומות העיקריים יהיו מכוסים על ידי מצלמה?
בספר דבר הלכה סימן ג' אות יג כתב:
ונראה דכשאפשר לראות דרך התלון אמצעית הבית ולא פינותיו, אז באמצע הבית אין בו אסור יחוד ובפנותיו איכא אסור יחוד, וכשהם באמצע הבית וצריכים לצאת דרך פנותיו יצא האיש תחלה ואח"כ האשה.
וזה פשוט שכיון שאין איסור יחוד מול המצלמה כמו שאין איסור יחוד מול החלון. ולא חוששים שמא ילך משם למקום מוסתר, כמו שלסוברים שפתח פתוח לרשות הרבים זה אפילו אם הדלת סגורה אבל לא נעולה[3], ולא חוששים שמא ינעול. כלומר, לא חוששים שמא יעשה מעשה שיגרום ליחוד, הוא הדין כאן לא חוששים שמא ילכו למקום שמוסתר מהמצלמות.
ע' בנספח שזה תלוי בסוגיה בקידושין פא לגבי בית פנימי וחיצוני, ולדעת רש"י יש איסור עכשיו מחשש שמא יצא למקום שיש בו יחוד, ולרמב"ם כל זמן שנפרדים אין איסור רק אם יצאו.
הגרש"ז אוירבך כתב כך לגבי שאלת היחוד במכונית, שם התייחס לשאלת היתר פתח פתוח כשיש בבית מקומות שאינם מול הפתח, שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא
אפשר דיש לסמוך בכגון דא על החלונות שיש במכונית דחשוב כפתוח לרה"ר ואפי' בלילה ובמקום דלא שכיחי אינשי מ"מ אין לחשוש שיעצור את המכונית לעשות איסור דמסתמא הוא חושש ודאי ממכוניות אחרות אשר כרגיל הן מצויות בכל הכבישים והם הרי יכולים לראותם ואם משום החשש דשמא יפתנה ויעביר את המכונית למקום אחר הרי בכגון דא ליכא כלל איסור יחוד וכמו שמעיקר הדין מותרים איש ואשה לעמוד זמן רב על יד חלון הפתוח לרה"ר אף על גב שהבית לגמרי סגור ויכול לדבר עם האשה כל מה שירצה וגם יכול לפתותה לעבור למקום סתר שהוא ממש באותו בית, והיינו משום דאזלינן בתר השתא דליכא חששא וה"נ גם כאן וצ"ע, ונא לעיין בזה.
ותימה על ערוך השולחן אבן העזר סימן כב סעיף י שממנו משמע שאין היתר כשיש בבית אפשרות ללכת למקום מוצנע:
וכן מותר להתייחד עם אשה שיש עמה תינוקת קטנה היודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה שאין לה יצר עדיין לזנות לפי שהאשה תתיירא לזנות לפניה שלא תגלה לאחרים את סודה אבל בדרך לא מהני קטנה דשמא תפנה עמו למקום מוצנע ותזנה [ב"ש] וכ"ש בבית כשיש עוד חדר דאסור אבל להתייחד עם זו התינוקת עצמה אסור דשמא יאנסה.
בפשטות החומרא לגבי הדרך שלא מהני קטנה, היא דוקא לגבי דרך, ובבית לא נחמיר (וכ"כ בדבר הלכה סימן ג' הערה כט), וכתב במאמר במוריה הנ"ל שגם לפי ערוך השולחן אין לך בו אלא חידושו לגבי קטנה ולא לגבי פתח פתוח.
אבל בחוט השני שם כתב:
אמנם צריך לידע דהא דמקום שמופעלות שם מצלמות לא חשיב מקום סתר וכנ"ל היינו דוקא במקום שהמצלמה מצלמת את כל המקום שבו הם מתייחדים אבל אם עדיין נשארו שם מקומות פינות וזויות שאין המצלמה מצלמת ששם הם יכולים לילך ולהתחבאות מן המצלמה ולעבור שם איסור דהנה זה סברא פשוטה שבאיסור יחוד ישנם שני חלקים א' שמתעורר ב' באמת הוא יכול לעבור ואם זה מצב שמתעורר ובאמת יכול לעבור כגון ללכת לפינה באותו הבית הנעול זה יחוד דזה מקום סתר והגורם של יחוד קיים גם בעין רואה של המצלמה כיון שיש כאן את ההרגשה של ההמצאות המשותפת במקום סגור בבית אחד רק שיש מפריעים אז הם מסירים את המפריעים כגון להכנס למקום סתר או לכסות את המצלמה או לכבות את המצלמה ולכן המקום ההוא הוא מקום סתר.
הרב ניסים קרליץ רואה ביסוד איסור יחוד מצב שבו אדם לא יחשוב לעבור עבירה, ודייק כך מרמב"ם הל' איסורי ביאה פכ"ב הלכה ה"כ
לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להנצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול, גדולי החכמים היו אומרים לתלמידיהם הזהרו בי מפני בתי הזהרו בי מפני כלתי, כדי ללמד לתלמידיהם שלא יתביישו מדבר זה ויתרחקו מן הייחוד.
היחוד הוא "הגורם הגדול" – ופירושו שמי שמקפיד על איסור יחוד מובטח שהוא שמור, בבחינת צדיקים ילכו בם, והוא מובטח שהיצר לא יתגבר עליו. ולדעתו איסור יחוד אינו רק למנוע את העבירה אלא גם למנוע את הרצון לעבירה. ולכן קבעו שבמקום שיש פתח פתוח לרשות הרבים, או בעלה בעיר אין גם רצון לחטוא ולא רק מונע את האפשרות.
לכן לדעתו, כשיש מצלמה שמצלמת רק את חלק מן הבית, עדיין יש יצר לחטוא ולכן זה לא מונוע איסור יחוד. ומסיים:
מניעה מלחטוא אך ההרגשה של יחוד קיימת שם כמו במצלמה ממילא אם באפשרותם להתגבר על ההפרעה של העין רואה של המצלמה ולהכנס באותו מקום לפינה ששם אין המצלמה מצלמת או לכסות לא מצינו בזה היתר והוי כמו חלון הפתוח לרשות הרבים דאי יש מקום להסתתר משם דודאי הוי יחוד ומסתבר שכל שהסיבה של היחוד קיים הם יתאמצו להתגבר ולסלק את המפריע.
אבל למעשה רבו המורים כמו שפסק בדבר הלכה (לרב אברהם הלוי הורוביץ, גיסו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל) שבמקום שרואים אין איסור יחוד אף אם יש פינות בבית שלא נראות, ראה שם סימן ג' סעיף יג שהובא לעיל:
ונראה דכשאפשר לראות דרך החלון אמצעית הבית ולא פנותיו, אז באמצע הבית אין בו איסור יחוד ובפנותיו איכא איסור יחוד, וכשהם באמצע הבית וצריכים לצאת דרך פינותיו יצא האיש תחילה ואח"כ האשה.
ושם בהערה כותב שלא חוששים שילכו למקום הסתר, וראייתו מדין פתח פתוח שלא חוששים שמא יסגור את הפתח, עיי"ש באריכות.
וכן עולה מתשובתו של הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, בפעמי יעקב חוברת עז שם דן לגבי אנשים ששוכרים בתים בפולין ליד קברי צדיקים:
אם יש מצלמות המצלמות את הנעשה בחדרי הבית ואנשים צופים בזה במקום אחר ג"כ אין חשש יחוד והוי כפתח פתוח לרה"ר שהרי הרבים יודעים מה נעשה בבית ובאמת בצבא ידוע שקיימות מצלמות כאלו בכל החדרים מטעמי בטיחות והדבר מציל את השוהים שם גם מאיסור יחוד…
ויש להוסיף שהמצלמות המצילות מיחוד צריכות להיות בכל החדרים בהם עוברים היהודים כגון במסדרון המוביל לדלת היציאה במטבח וכדו' שהרי כשישראלים נמצאים שם הם ג"כ צריכים שומר מיחוד אמנם בשאר חדרי הבית אין צריך שיהיו מצלמות ולא חיישינן שיתקפנו יצרו להכנס לחדרים שאין בהם מצלמות ולהתייחד שם דכל זמן שאינם במצב של יחוד לא חיישינן שמא יבואו לידי יחוד כעין מה שמצינו בב"ש סק"ט שכתב דגם בדרך מספיק ב' כשרים ואין צריך שלושה אא"כ הולכים לשמור אותה ולא חיישינן שמא ילך אחד לצרכיו והשני יתייחד עם האשה דכיון שכרגע אינם במצב של יחוד לא שייך כאן תקיפת היצר ואם אחד יבקש לילך לנקביו ילך חברו עמו ולא ישאר עם הערוה לבדו עי"ש הרי שכאשר אינם במצב של יחוד אנו חולין שישמר מיחוד עד כדי כך שאפילו יצא מהמקום שהוא שם בכדי שלא להכשל וכ"ש בנידו"ד שלא נחשוש שיעבור בקום ועשה ויכנס למקום היחוד.
הערות נוספות:
א.
אם ההיתר הוא משום שאחר יסתכל על הצילומים ויראה, מסתבר שזה יועיל אף בלילה, אף שפתח פתוח לא מועיל בלילה. וכן אף אם אשה תראה – דומיא דתינוקת הנ"ל – ומסתבר שאפילו אם אדם פרוץ יסתכל, אף שבפרוץ חוששים שמא הוא עצמו יעבור עבירה אבל כאן הוא רק יכול לראות את הצילומים.
ב.
האם המצלמות צריכות להיות באופן כזה שלא ניתן לנתק אותן ולבטל את הצילום? לכאורה תמיד ניתן לכסות את עין המצלמה, אלא שגם זה יהיה ניכר בהקלטה. מדין פתח פתוח כתבנו להוכיח שלא חוששים שיעשה מעשה ויסגור, לכן ניתן להסיק שלא חוששים שמא ינתק את המצלמה.
יתר על כן, במצלמה זה יותר קל, משום שאם ינתק או יכסה את הצלמה, בסופו של דבר ניתן לראות את הדבר בהקלטה שנעשה כאן מעשה המעורר חשד (ולגבי יחוד די בחשש של המתייחדים כדי למנוע איסור ייחוד, כפי שכתב החזון איש לגבי בעלה בעיר: דבר הלכה סימן ז' בשם חזון איש: "ונאמר לי שכן פסק מרן החזו"א[4] ז"ל ומר בלשון כעין זה (אימת בעלה – איז א נערוו) דהיינו אימה טבעית בהרגשה). ודאי שאם ימצאו מצלמות מנותקות, צריך לחקור מי עשה זאת, שהרי יש הרבה חששות אם רואים מצלמות מנותקות.
ג.
אלא ששאלה זו, האם יש יחוד במקום שיכולים ללכת לחדר אחר שאין בו חלון, האם זה גורם איסור יחוד אף אם הם נמצאים מול החלון, תלויה בהבנה בסוגיה בקידושין פא ע"א:
אמר רב כהנא: אנשים מבחוץ ונשים מבפנים – אין חוששין משום ייחוד, אנשים מבפנים ונשים מבחוץ – חוששין משום ייחוד. במתניתא תנא איפכא. אמר אביי: השתא דאמר רב כהנא הכי, ותנא מתניתא איפכא, אנא נעביד לחומרא.
וכתב רש"י שם:
אנשים בחוץ – בבית החיצון.
ונשים בפנימי אין חוששין משום יחוד – שהחיצונים אין להם דרך לפנים ואיך יתייחד האיש אחד עם הנשים אבל הפנימים יש להם דרך לחוץ הילכך אנשים בפנים ונשים בחוץ חוששין שמא יצא אחד מהם ויתייחד עם הנשים.
איפכא – אנשים בחוץ ונשים בפנים חוששין שמא יכנס האחד לפנים ולא ירגישו בו חביריו אנשים בפנים ונשים בחוץ אין חוששין שמא תכנס היא לפנים ואם תכנס היא לפנים לא איכפת לן דאשה מתייחדת עם שני אנשים ואם אחד מהן יוצא לבין הנשים אין זה ייחוד דמיסתפי שמא יצא אחד מהן אחריו שהרי דרך הפנימיים על החיצונים.
יש איסור יחוד כשיש שני חדרים פנימי וחיצוני ובאחד יש אנשים ובשני יש נשים. ברש"י משמע שעצם המצב אומר שעכשיו יש איסור יחוד. אבל כתב הבית יוסף באבה"ע סימן כב:
ונראה מדברי רש"י (שם ד"ה איפכא) דבסתמא חיישינן שמא יצא או יכנס איש אחד ויתייחד עם הנשים אבל הרמב"ם כתב בפכ"ב מהא"ב (שם) ופירשה אשה אחת לבין האנשים או איש אחד לבין הנשים אסורים משום ייחוד משמע דבפירשה דוקא הוא דחוששין משום ייחוד אבל כל זמן שלא פירשה אין חוששין משום ייחוד.
ומסתבר כמו הרמב"ם שהרי כל פתח פתוח לא חוששים שמא יסגור את הפתח, ואם כן לא חוששים שיגיעו למצב של יחוד. ולכן לא חוששים שמא יצא איש לבין הנשים. (ע' חלקת יעקב אה"ע סה). וודאי שבשעת הדחק ניתן לפסוק כרמב"ם שאין איסור יחוד כשרק חשש שמא תצא.
במקום שיש מצלמות רק בסלון ובפרוזדורים, כשהאיש והאשה נמצאים בחדרים נפרדים, ע' דיון על כך במאמר במוריה הנ"ל. ושם כתב שבחזון איש משמע שאין בזה יחוד. והביא שם בשם חזון איש אה"ע לד ס"ק ב' וס"ק ה' שנעילת דלת על ידי האשה מועיל. ובמשנה ברורה בשער הציון סימן רלט ס"ק יז משמע שמועילה נעילה של האיש:
לפי זה הישן בחדרו יחידי, אף שבבית יש אנשים צריך ליזהר שלא יהיה נעול רק פתוח לבית, והעולם נוהגים להקל בזה. ונראה לי אף להמחמירין, אם בבית יש שם אשה לבד, ועל ידי זה שיהיה פתוח יהיה אסור יחוד, לא יפתחנו ולא יגיע לו שום ריעותא, כי שומר מצוה לא ידע דבר רע:
וממילא משמע שאם הם בשני חדרים שלא רואים יש בזה איסור יחוד אלא אם אחד מהם נועל.
ובחכמת אדם כתב שהשאלה אם איש ואשה נמצאים בחדרים נפרדים, תלוי במחלוקת רש"י והרמב"ם לגבי פנימי וחיצוני, חכמת אדם שער בית הנשים כלל קכו סעיף ז
ואם יש שני חדרים זה כנגד זה והאיש בחדרו והאשה בחדר שכנגדו נראה לי דתליא בפלוגתא דלרש"י אסור ולרמב"ם מותר.
ובבינת אדם (בינת אדם שער בית הנשים סימן יח (כח-לו) סעיף כח, על הסעיף הנ"ל) כתב:
אבל לדעת הרמב"ם וכן כתבו הטור והשולחן ערוך דדוקא בפירשה הוא דחוששין משום יחוד אבל כל זמן שלא פירשה אין חוששין משום יחוד ואם כן הוא הדין הכא לא חיישינן שמא יפרוש וכן כתב הבית יוסף בהדיא דלדעת רמב"ם לא חיישינן שמא תפרוש.
ואמנם אף לדעת רמב"ם יש לומר דדוקא התם דיש הרבה אנשים והרבה נשים ואין כאן איסור אלא כשיפרוש אחד אבל אם אין בכל בית אלא אחד הוי יחוד ומסתברא דזה ליתא..
ושם משמע שהתיר רק במקום שיש איסור דרבנן.
ובספר דבר הלכה בסימן יא בדין פנימי וחיצון כתב לפוסקים כרמב"ם שאם לא פרשו אין איסור:
ולדעה זו אפילו איש אחד בחיצון ואשה אחת בפנימי או אפכא מותר [דבשני חדרים לא מיחשב יחוד] ומהב"ח משמע דבאיש אחרד כאן ואשה אחת כאן אסור, ונראה דבפרוץ ודאי יש לאסור.
לסיכום:
בשעת הצורך, יש לסמוך על שיטת הרמב"ם שלא חוששים שיצאו למקום סתר, וכן בפתח פתוח מותר אף שיש מקומות שלא רואים. ואם המצלמות נמצאות בבבית אבל לא בחדרי השינה, כשהאיש והאשה נמצאים בחדרים, ע"פ הנ"ל יש על מה לסמוך שאין בזה יחוד, ועדיף שהאשה תנעול את הדלת, ולדעת המשנה ברורה גם אם האם נועל את הדלת מציל מיחוד.
ויש גם חומרא מקיום מצלמות, ראה נטעי גבריאל יחוד פרק מו סעיף ז' לגבי חדר של רופא, שאין יחוד אם משהו יכול להכנס מבחוץ, אבל אם לרופא יש מצלמה שרואה את מה שנעשה מחוץ לחדר, אין היתר לאיסור היחוד.
[1] בעיקר ע"פ מאמר ב'מוריה' שסז-שסח אלול תשע"א, הרב חנוך אלבק, בענין פנימי וחיצוני באיסור יחוד ואם מועילה שמירת מצלמה להציל מן היחוד; תחומין כרך ל' הרב שלמה לוי, ייחוד במקום שיש בו מצלמת אינטרנט.
[2] בחכמת אדם קכו ז הסתפק בזה.
[3] לרוב האחרונים יחוד כשהפתח סגור לא נעול מותר. ע' דבר הלכה סימן ג' אות ב'. ושם הביא שהחזון איש התיר סגור ולא נעול.
[4] ולכן כתב ובדבר הלכה שגם החזו"א היקל בהיתר בעלה בעיר גם כשאין הוא יודע היכן היא. ועוד הוסיף שם בדבר הלכה שהיתר זה שבעלה בעיר היינו היכא שאין לו מפתח, דאל"כ הרי מותר גם אילו היה אדם אחר.