ב"ה
בענין שימוש בחשמל בשבת
סברת החזון איש:
דברי החזון איש בסימן נ' אות ט' הגרש"ז כתב במכתבו הובא בבנין שבת עמ' נט, שמכתבו של החזון איש גרם לו צער כיון שהוא התיר לאמו להשתמש במכשיר שמיעה.
ובקובץ מאמרים עמ' 59כתב שכל אלה שנו"נ בעניני חשמל לא הזכירו כלל לחשוש בזה למלאכת בונה וסותר.
*ומחלקותו עם החזון איש שם אם זה שימוש או בנין. וכתב הגרש"ז משו"ע הרב שאפילו אם תוקע בחוזק אבל לשעה הרי זה רק מדברי סופרים.
* ועוד כתב בקובץ מאמרים עמ' 66שזרימת החשמל איננו שונה כלל מזרם של מים או גז ורוח. אבל לכאורה כוונת החזון איש היא שמכניס חיות במכשיר ולא בעצם זרימת החשמל. אבל משמעות החזון איש היא שגם על החיות של החוט עצמו ממות לחיים זה בונה.
*וע"ש ששואל מהדלקת פרימוס ביום טוב שנוהגים להתיר.
הסבר הגרש"ז בדברי חזון איש משום שנכנס דבר חדש, ולפי כתב שגם לחזון איש מותר לדבר בטלפון שאין בו עשית דבר חדש ואין שינוי צורה.
השלמות החזו"א במכתבו לגרש"ז – בנין שבת עמ' סב, ועמ' סה
*הוספה במכתב שני של הגרש"ז, שלא יכול להחשב כבונה אלא אם כן הבנין יכול להתקיים מאליו. תשובה לזה יש בסוף מכתבו השני של החזון איש: במכתב החזון איש יש משפט בסוף המכתב השני: "ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל בטבע העולם כרוח מצויה אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור דמעשה בעל בחירה חשיב נולד ועדיין החיבור לא פעל כלום". ובהמשך למד מכך הגרש"ז שמי שלוחץ על לחצן ומפעיל פעמון, מותר לו להרפות משום שכאן זה מעשה של בעל בחירה וכל הזמן זה נולד.
מה שכתב החזון איש "אבל שימוש החשמל הוא בחיבור וההפסק הוא משום חשבות תשלומין וכיו"ב דבר צדדי", ע' הסבר הדברים באור לציון ח"ב סימן מא הערה לאות א. וכתב שזה לא שימוש, ולכן לא דומה לדלת. משום שדלת סוגר משום שרוצה שתהיה סגורה וזה דרך השימוש, אבל חשמל הוא סוגר רק מטעמי חסכון וזה לא נחשב לשימוש.
סוגית בנין לשעה, ע' גם בהערה לתורת היולדת פרק לד הערה כה, שהכרעת המשנה ברורה בסימן שי"ג ס"ק מה שאין איסור דאוריתא בבנין כלים לשעה. ע"ש שהמ"ב דן לגבי ההברגה. ושם דן האם זה בנין בקרקע.
ובקובץ מאמרים עמ' 72כתב שאפילו אם מחובר לקרקע אין אינו עשוי לקיום כלל ועל מנת לסתור לא חשיב בונה.
וע' קובץ מאמרים עמ' 70שאין בזה לא משום בונה ולא משום מכה בפטיש.
טענות הגרש"ז, תמצית מכתבו לחזון איש הטענות במנחת שלמה סימן יא (קובץ מאמרים בעניני חשמל)
*טענת הגרש"ז בקובץ מאמרים ע' 77שסתירה לא קשורה עם בנין, ואף אם הדבר נחשב לבנין, לא תמיד הסתירה אסורה משום סותר והביא מתנור. שם הוכיח מהריגת כינה.
סברת בית יצחק משום מוליד, ע' מפתחות ליו"ד ח"ב סימן לא.
סברת החזון איש בהמשכת מצב בשבת או בפעולה במפסק כשאין זרם:
דעת החזון איש כנראה שגם בזה יש בונה.
ע' שבות יצחק עמ' קנ"א ח"ו, שדעת הרב אלישיב שלפי"ד החזו"א יוצא שכל שינוי במכשרי אע"פ שאינו גורם להדלקה או לכיבוי אלא ממשיך המצב הקיים ג"ז חשיב שינוי בבנין ואסור.
הגרש"ז כתב שגם לחזון איש אין מדוע לאסור המשכת מצב, או שינוי כשאין חשמל עדיין. וכתב שבמכתב מהחזון איש אליו עולה שאין איסור באופן כזה, (ע' שש"כ פרק יג הערה קא. וזה המכתב שנדפס בבנין שבת). וע' קובץ מאמרים עמ' 64
מנחת שלמה סי' י"א אות א' לגבי שאלת חיבור בזמן שאין זרם ובספר בנין שבת עמ' סח. למעשה כתב בשש"כ בשם הגרש"ז בפרק יג סעיף כח שבשעה שהחשמל מוספק מותר להוציא את התקע.
מנחת שלמה עמ' פ"א סד"ה וחזינן לגבי הפסקה בזמן שהמקרר אינו עובד, "שמעתי שחזו"א אוסר משום בונה" וכיון ששמע אף שיש לפקפק לכן לא רצה לסמוך על זה.
דעת הגרש"ז בהחלשת וחיזוק הזרם:
להחליש ולחזק את הזרם אין בו איסור, שש"כ פל"ח הערה לא, עמ' לא. וע' לגבי סדין חשמלי מש"ש. אבל שינוי במידת חום כירה חשמלית אסור כמובן, ע' שש"כ פ"א סכ"ז
אבל הרב אלישיב אוסר, הובא בקדושת השבת ע' כב וכתב שגם בזה צריך להתחשב בדעת החזון איש שזה בונה. וכן הביא בשבות יצחק ח"ו פי"ז וע' קע"א הובא בקדושת השבת ע' כג.
על מה שכתב בספר מאורי אש עמ' 112שאין להתחשב עם דברים שהחושים לא רואים, ע' בשש"כ ח"ב שהגרש"ז אסר לכתוב על דיסקט ביום טוב, אף שהכתיבה כאן אינה נראית (והרב גדעון בנימין אמר לי שהוא אומר שאפשר להקל בזה).
נורה חשמלית: כל איסור נר הוא משום בסיס או משום הוקצה למצותו. ואם האיסור הוא משום איסור כיבוי של החשמל, הרי מכל מקום זה כלי ומלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו.
האם יש בסיס לשלהבת במנורת חשמל והיא בסיס או שזו רק כלי שמלאכתו לאיסור. הרב גדעון בנימין אמר לי שזה רק כלי ומטלטל לצורך גופו).
מנחת שלמה סימן יד שכתב שבנורת חשמל אין זו שלהבת, ואם כן מותר לטלטל לצורך גופו ומקומו. וע"ש עמ' קטו סוף אות א' בענין טלטול פתליה. ונפ"מ לטלטול מכשיר בישול איטי חשמלי המונח על השיש בשבת, או מיחם מים חשמלי האם מותר להזיזו בשבת. ולפי הגרש"ז מותר להזיזו, ובודאי לצורך גופו או מקומו. וע' שלמי יהונתן ח"ג סימן י'
ובילקוט יוסף אוסר משום הנורה שקיימת במכשיר. ולכאורה הרי זה כמו מוכני שאינה נשמטת שמותר לטלטל את השידה, אבל יש לומר שבמכוני בכל זאת אלו שני כלים שאמנם מחוברים. אבל ודאי שאם יש מוקצה על ידית של מחבת, הרי כל המחבת היא בסיס, ע' שלמי יהונתן שהביא סברא זו. וע' שלמי יהונתן שם סימן יא עמ' קנב
שונות: ע' אור לציון ח"ב פרק מא אות ג'
ע' עוד הערות לשש"כ פרק לב הערה קע"ה* "דאם לא ננקוט כחזון איש" ומשמע שהכרעתו אכן שלא כחזון איש.
ראה אינטרנט מרכז מאגרי מידע לרפואה אתיקה והלכה, מתוך כתב העת הרפואי-הלכתי "אסיא", הרב מרדכי הלפרין, קווים אחדים לדרכו של הג"ר שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל בהלכות רפואה ופיקוח נפש. בענין נורת להט בשבת
נספח מתוך: http://www.zomet.org.il/?CategoryID=208&SubjectID=14&Search=1
הפעלת לחצן 'רגעי' בשבת
טעמי איסורי הפעלת מכשירי חשמל המוזכרים בפוסקים הם שלושה: א. הבערה בחוט להט. ב. איסור בונה לדעת החזו"א. ג. איסור מוליד לדעת הבית יצחק והרשז"א.
לפי הבנתי, כל שלושת הטעמים אינם חלים על כתיבה במחשב בשבת בעזרת מקלדת ועכבר מפני ש: א. אין במסכים (לכה"פ במסכי LCD) סלילי חימום. ב. הלחיצה על המקשים היא פעולה רגעית (והמתגים אינם נשארים על מצב קבוע עד להחזרתם). ג. כמו כן אי אפשר להחשיב פעולה רגעית כ'מוליד'. לאור זאת נראה לי שמותר לאילם להשתמש במחשב דיבור בשבת. מה דעת מכון 'צומת' בעניין?
לדבריך בהקלדה על לחצני המקלדת אין לחוש לבונה או למוליד, כיון שההקשה היא זמן קצר ביותר. פסיקה זו אינה מקובלת בין הפוסקים; לפיה אין איסור בטלפון, במחשב, בהפעלת שלט, ובכל הפעולות האלקטרוניות המתבטאות בלחיצה קצרה רגעית, שיש לה תוצאה כתוצאה מתכנון של תוכנה או אלקטרוניקה וכדו'.
אכן בעומק העניין יש מקום לדון מה האיסור בכגון זה, אך איש מבין הפוסקים לא מתיר סגירת מעגל חשמלי, ולו לזמן קצר, אם ע"י מתרחשת תוצאה מכוונת, וכדרך פעולתה. (אכן היו שכתבו שגם לחזו"א אין איסור בונה בלחיצה על לחצנים רגעיים כשהתוצאה גם היא רגעית, למשל: מתג קפיצי המפעיל פעמון; אבל לא כשהלחיצה הרגעית מפעילה מערכת קבועה המתוכנתת מראש)
במכון 'צומת' אנחנו מחפשים דרכים לפתרון בעיה זו חמקרי מצוקה מסוג מה שתיארת. ואכן בקרוב 'נעמיד על השולחן' מקלדת וירטואלית המופעלת רק במגע עם הסמן, ללא לחיצה. כשצריך לחיצה (להפעלת תוכנה, למשל) יש בעכבר השבת 'לחצן גרמא' שמאלי וימני (ולשני קליקים שמאליים לוחצים על שניהם ביחד).
מהרב מרדדכי הלפרין: הגרשז"א הורה לי למעשה שלא לחשוש לשיטת החזון אי"ש כשמדובר בפעולה עבור חולה, גם אם אין בו סכנה. לכן עצם הפעלת מנוע השעון איננה סיבה לאסור. במילים אחרות, אם אין הבערה מיידית בהרמת ה"פקק", מותר להרימו (בשינוי – מלכתחילה) עבור חושאב"ס .מרדכי הלפרין. הגרשז"א אמר לי בשעתו, כי לגבי בריאים "אנו נוהגים להחמיר כחזו"א" גם בירושלים. מרדכי הלפרין
(ב. ידועה שיטתו של הגרשז"א כי עדיף לפעול ע"פ היתר ולבצע אפילו מלאכה דאורייתא עבור חולה שיש בו סכנה, מאשר להטריח שכנים)
במראה הבזק / חלק ז / לב הערה 1
סגירת מעגל חשמלי בשבת, הגורמת לפעולות האסורות מן התורה (כגון הדלקת נורה שיש בה חוט להט), אסורה מדאורייתא לפי רוב הפוסקים, מחמת המלאכה הנעשית מכוחו. בסגירת המעגל החשמלי עצמו, נחלקו הפוסקים מהי מהות האיסור.
לדעת ה"חזון איש" (או"ח סי' נ ס"ק ט) סגירת מעגל חשמלי אסורה מדאורייתא מדין בונה, וממילא בפתיחתו חייבים מדין סותר. לעומת זאת, לדעת ר' יצחק שמעלקיש ("בית יצחק" יו"ד ב השמטות לסי' לא) אין איסורו אלא מדרבנן, מדין מוליד, וכשם שלגבי המוליד ריח בבגדים אמרה הגמרא (ביצה כג ע"א): "רבה ורב יוסף, דאמרי תרוייהו סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור, מ"ט משום דקמוליד ריחא" כך המוליד כוח חשמלי גם הוא נחשב מוליד. על שניהם חלק הגרש"ז אויערבך ב"מנחת שלמה". על ה"חזון איש" (ח"א סי' יא) מצד שבסגירת המעגל הוא אינו יוצר כלי, שהרי הכלי כבר נבנה ונשלם מזמן, וכל מה שהוא עושה עכשיו אינו אלא מאפשר לאלקטרונים לעבור בחוטי החשמל (כמו בצינור מים וגז), וזה אינו בנייה אלא שימוש. אי אפשר להגדיר כבונה פעולות הנעשות אינספור פעמים ביום, שאין בהם כדי לשנות את גוף החפץ. על ה"בית יצחק" (שם סי' ט) כתב הרב אויערבך שדבר שכך הוא דרך שימושו, לחברו ולנתקו תדיר, לא שייך בו כלל איסור מוליד, ועוד שקשה לחדש איסור מוליד כזה שלא נזכר בש"ס, אלא שסיים: "אך מה אעשה שכבר הורה זקן, והוא הגאון מוהר"י שמעלקיש… והדבר צריך הכרעה".
הצל"ח החדש הביא (קונטרס אחרון לסי' א) את תשובת ר' נתן לוין, שהיה חתנו של ר' יצחק שמעלקיש, וכתב שם טעם נוסף לדחות את דברי ה"בית יצחק", שלא מצינו איסור מוליד אלא בדבר הניכר בא' מחמשת החושים. ב"קדושת השבת" כתב בשם הגר"א נבנצל שהגרש"ז אויערבך לא סבר כ"חזון איש" ולא כ"בית יצחק", אך מכל מקום לא התיר הדלקה וכיבוי של מכשירים אלו בשבת, כנראה משום עובדין דחול.
להלכה חלקו רוב הפוסקים על ה"חזון איש": ה"מנחת יצחק" (ח סוף סי' כו), ה"באר משה" (ו קונטרס אלקטריק סי' ו ס"ק טז), הגר"ש גורן ב"משיב מלחמה" (א סי' נא), "אור לציון" (ב סי' מא הערה ג), הרב עובדיה יוסף ב"יביע אומר" (ז או"ח סי' לו ס"ק ג; ט או"ח סי' קח ס"ק קפה), ששמע כן מהגר"ע עטייה, "שבט הלוי" (א סי' קכא ס"ק א), שכתב שדברי ה"חזון איש" צ"ע, הגרנ"א רבינוביץ ב"שיח נחום" (סי' כה) וב"מלומדי מלחמה" (סי' נו- סב) בשם הרב הענקין, וכן משמע ב"אגרות משה" (יו"ד ב סי' ה), שדן בעניין שוחט שדיבר במיקרופון בשבת, וכתב שעבר על איסור דרבנן ולא הזכיר כלל את דעת ה"חזון איש", שיש בזה איסור דאורייתא.
ויש שלא דחו לגמרי את דברי ה"חזון איש", אלא שסברו שלכתחילה יש לחוש לו: עיין ב"קדושת השבת" (א עמ' כב) שכן דעתו של הרב יוסף שלום אלישיב, וכן עיין שם בנספח ה (עמ' שו) שכן דעתו של הגר"י נויבירט. גם הם סוברים שרק לכתחילה יש לחוש לדעת ה"חזון איש", אך בשעת הדחק סמכינן על הפוסקים שאין כאן אלא איסור דרבנן.
הרב בן שלמה:
חשמל במצוות ואיסורים: הבנת החשמל ככוח שמתחדש כל רגע השלכות רבות יש לו למעשה, כדלהלן: (1) חשמל בכיריים ותנור-לענין הדה"נ ביו"ט, בישולי גויים (בישול בשבת?): ב"צוהר"/שערי דעה (אוצרות החכמה עמ' תכז) כתב בשם ספר ברוך שאמר על הל' יו"ט בשם הגרב"צ אבא שאול בהדה"נ בחשמל שאין יוצאים י"ח משום שאין בשעת הדלקה שיעור שמן שידלק ביו"ט, כי זרם החשמל מתחדש כששים פעם בדקה, ונמצא שההדלקה לא באה מכוחו, בין להקל בין להחמיר, (2) ונפ"מ לבישולי גויים דאם בישל הגוי בחשמל, אין בו איסור בישולי גוים, כי בלחיצת הכפתור הוא לא בישל את המאכל, והבישול נעשה ע"י זרם שבא לאחר מכן. [וצ"ב אם מש"כ נ"מ לבישולי עכו"ם אי מהגרב"צ שמיע ליה או דהוא סברא דנפשיה ע"פ יסודו]… וכמו"כ בקובץ "בית הלל" אייר תשס"ב עמ' עו העד העיד הרב הכותב "שמענו מספר פעמים מחכם הגרב"צ שאול זצוק"ל אין בישול עכו"ם בבישול ע"י חשמל היות וזה גרמא דגרמא כי כל רגע מתחדש החשמל". עכ"ל. וכן העידו ב"בית הלל" אב תשס"ה עמ' צד. וכן העיד בקובץ בכורי יוסף תשנ"ו בשם הגרב"צ שאול דאין איסור בישולי גויים ע"י חשמל, ושכן הורה זקן לפני התלמידים ביום ד' שבט תשמ"ז… וכן שמעתי מבנו הג"ר אליהו אבא שאול דדעת אביו דלא שייך איסור דבישולי עכו"ם בתנורים חשמליים (אלא דהוסיף דלא היה מורה כן להלכה למעשה, על אף דכן היה סבור לפי האמת)" עי"ש. האם "גרמא דגרמא שמתחדש החשמל" לענין הדה"נ ביו"ט והוא גרמא דגרמא בבישולי נכרים – מה דין חשמל בשבת (זה לא יהיה דאורייתא אלא פחות מזה?). וצ"ע שהפוסקים לא ראו סברא זו במכשיר חשמלי כנפ"מ למעשה להקל-בבישול בשבת, בבישולי נכרים, באור חשמלי הדולק מכבר לפני הנרות, או במצת מצוה.
(3) בישול לחושיב"ס-בחשמל או בגז: כ"כ בשו"ת אור לציון ח"ב פל"ו סט"ז לענין חושיב"ס שצריך לבשל בשבילו אוכל בשבת עדיף לבשל במכשיר חשמלי מאשר בגז ובהערה שם כתב "בחשמל יש מלאכת מבעיר אבל אפשר שאין בו מלאכת מבשל משום שרק כוח החשמל הראשון בא מכוחו, אבל זרם החשמל שבא אח"כ אינו נחשב אלא ככוח כוחו, שכל רגע נוצר חשמל חדש שלא היה קודם לכן בעולם כלל, ואין לו קשר עם הכוח הקודם… והוי ככוח כוחו וחשיב כפנים חדשות באו לכאן, וכיון שצריך למעט במלאכות כמה שאפשר, לכן עדיף לבשל בחשמל (ועכ"פ בעלמא ודאי שאסור לבשל בחשמל בשבת משום איסור שהיה לכתחילה)… אבל אם מבשל בחשמל המופעל ע"י מצבר, כיון שכל כוח החשמל נמצא שם, נחשב שכל כוח החשמל בא מכוחו, ובזה ודאי יש איסור בישול… וחייב מן התורה, וחשוב כבישול בתולדות האור האסור מן התורה".
(4) מצת מצוה – בחשמל או בגז: בשו"ת אור לציון ח"ג פי"א ס"ו לענין מצות מכונה כתב שאין יוצאים י"ח אם האפיה היתה בתנור או גריל המופעל ע"י חשמל במצות אלו, ורק אם זרם החשמל מופעל ע"י מצבר, או ע"י מפסק שרק לחיצה תמידית עליו מעבירה את הזרם, יוצאים י"ח במצות אלו. מהנימוקים בהערה שם: "כבר נתבאר בשו"ת אור לציון ח"ב פי"ח סי"ג שזרם החשמל אין בא מכוח האדם אלא רגע ראשון, אבל שאר הזרם עדיין לא היה כלל בעולם, ולא בא מכוח האדם כלל, ואין זה מעשיו. וכן נתבאר שם פל"ו סט"ז שמשום כך אין חיוב מלאכת מבשל בשבת בזרם החשמל, כיון שלא נתבשל מכוחו, ע"ש. וכבר נתבאר בספר אור לציון ח"א סי' ב שדבר הצריך לשמה לא מהני עשייתו ע"י מכונה, ודלא כחזו"א סי' ו שהיקל בזה. וכיון שלדעת מרן בעינן במצה עשייה לשמה, וכאן כל תהליך אפיית המצות נעשה מאליו שלא ע"י כוח אדם, א"א לצאת במצות אלו י"ח אכילת מצה לדעת מרן… שרק כוח החשמל הראשון בא מהאדם, ואין בכוח זה כדי לאפות, ושאר זרם החשמל בא מאליו שלא מכוח האדם, שבשעה שהאדם הפעיל את המכונה, לא היה זרם זה כלל בעולם."
(5)הדלקת נרות שבת כשיש נרות חשמל: כתב בשו"ת אור לציון ח"ב פי"ח סי"ג "אפשר להדליק נרות שבת בברכה אף שיש אור חשמל בבית, ואין צריך לכבות את אור החשמל לפני הדלקת הנרות, ומ"מ נראה שבמקום שדולק אור מבעוד יום ע"י מצבר, ידליק את אור החשמל יחד עם הדלקת הנרות". והוסיף בהערה שם "ונראה שזה דוקא כשדולק אור שיוצאים בו י"ח הדלקת נרות… אבל אם דולק אור החשמל בבית מהזרם הכללי, כיון שבהדלקה זו אי אפשר לצאת י"ח הדלקת נרות, שהרי אור החשמל שדולק ברגע זה אין הוא אותו האור שדולק בעוד רגע… הוי כאילו נוסף בכל רגע ורגע שמן חדש לנר, וכאילו נדלק מחדש מאליו… אלא הוי ככוח כוחו, ופנים חדשות באו לכאן, וע"כ נראה שאף לכתחילה יכולים להדליק נרות שבת בברכה אף כשדולק אור החשמל בבית, ואף כשמאיר אור בבית".
מתוך מייל של הרב מרדכי הלפרין:
מתוך דבריו עמי במהלך עשרות שנים, נלענ"ד כי הגרשז"א סבר שעיקר טעמו של החזו"א הוא החשש הממשי להרס שבת.
ידוע לי כי גם הגרשז"א היה שותף להערכת המצב שקיימת סכנה ממשית כזו. אך הוא העריך כי היתר (המבוסס על עיקר הדין) שיוגבל רק לצורכי חולים (גם שאב"ס) ולצרכי בטחון, לא יביא פריצת גדר כללית והרס השבת.
ב. לגבי עצם עזותו לכאורה של הגרש"ז לחלוק על החזו"א, כדאי לדעת כי בצעירותו של הגרש"ז, הרבה לפני עליית החזו"א לארץ, שאל הגרשז"א את אחד מגדולי ירושלם (כמדומני הרב יצחק ירוחם דיסקין), את השאלה: האם שייך שיהיה איסור בונה בסגירת מעגל חשמלי?
התשובה שהגרשז"א קבל היתה:
"למה אתה שואל אם הוא שייך כאן איסור בונה, ולא איסור נערה המאורשה ביום הכיפורים?"
הגרשז"א כידוע החשיב מאד את גדולי הדור הקודם והקפיד מאד שלא להוציא לעז על הוראותיהם, כמו שאמר גם לי כמה וכמה פעמים.
תפילתי כי במעט הדברים הללו לא חרגתי מהמותר בפי.
שם, מהרב שי דאום, וכן שמעתי מהרב גנץ בשמו של הרא"ד אוירבך:
בהמשך לסיפור על הגרשז"א:
כמדומני ששמעתי מבנו ר' אברהם דוב שבספר שלו על חשמל בהתחלה הוא הסביר למה אין בזה איסור בונה אך כשהראה את החוברת לאחד מגדולי ירושלים הוא אמר לו אין צורך לדחות כל הו"א שלא מתחילה ולכן מחק זאת מספרו