הלכה כ’:
לא ימלא מן הספינה, אלא אם כן עשה מקום ארבעה על ארבעה יוצא מן הספינה על הים. במה דברים אמורים, בשהיה תוך עשרה; אבל אם היה למעלה מעשרה מן הים, מוציא זיז כל שהוא וממלא, שהרי דרך מקום פטור ממלא, ואינו צריך לזיז זה אלא משום היכר.
ע’ בגמ’ שבת ק’ ע”ב, הובאה במגיד משנה. לכאורה הפשט הוא שאם מארעא משחינן הרי המים העליונים הם במקום פטור ולכן מוציא ממקום פטור לרשות היחיד. אבל אם משפת מיא הרי לוקח מים מכרמלית. הרמב”ם פסק כרב חסדא שעושה מקום ארבעה, אבל חילק בין אם שפת הספינה למעלה מי’ מהמים, שאז אין צריך מקום ד’ אלא די בזיז. וסברתו שאם למעלה מי’ הרי זה כמו לרב הונא שמשפת הקרקע משחינן.
ענין הזיז הוא רק משום היכר. לכן, במקום ד’ צריך לעשות נקב ולמלאות ממנו. אבל בזיז אין צריך למלא דרך הזיז, עיין משנה ברורה שנ”ה ס”ק יב שאין צריך לעשות נקב ואין צריך למלא דרך הזיז. ומקום ארבעה על ארבעה נראה פירושו כמו שכתב רש”י בגמ’ שבת שם, שזה כמו ארובה, מסגרת של ד’ על ד’ ולא כמו גזוזטרה.
ועוד כתב המגיד משנה, שמוכח מהרמב”ם, ממה שכתב שאם למעלה מי’ צריך רק זיז, שלא אסרו להחליף דרך מקום פטור. הסבר: עיין לעיל פרק יד הלכה יד והלכה טו על האיסור להחליף דרך מקום פטור ברשויות דאוריתא. ומכאן מוכח שמותר להחליף ברשויות דרבנן (וע’ להלן).
וע’ שו”ע סימן שמ”ו סעיף א’ שלהחליף ברשויות דרבנן יש אוסרים ויש מתירים. ובגמ’ עירובין נחלקו בזה אמוראים, לגבי מקום פטור שבין שתי חצרות (וע’ משיב מלחמה ח”א עמוד קס”ו). והרשב”א אכן אסר ולכן אומר הרשב”א שגם אם הספינה למעלה מי’ טפחים מותר רק על ידי מקום ארבעה.
אבל לכאורה יש הבדל גדול בין סברת רב הונא ובין מה שכתב הרמב”ם שאם הספינה למעלה מעשר די בזיז: הרי בנדון הרמב”ם אף אם הספינה היא למעלה מי’ הרי את המים לוקח מכרמלית והוא מכניס מכרמלית לרשות היחיד ואמנם עבר דרך מקום פטור אבל לא נח שם ומדוע יש להתיר?
ועוד קשה לדעת הרמב”ם: ע’ רע”א בשו”ע באריכות ונדפס על רמב”ם פרנקל רק עיקר השאלה: לדעת הרמב”ם שאם הספינה גבוהה י’ די בזיז. הרי הגמ’ שואלת לרב הונא שזימנין שליכא עשרה וממלא, הרי גובה הספינה ודאי יותר מי’ שהרי הספינה היא רשות היחיד. ואם כן לרב הונא שמקרקע הים משחינן, הרי שוב זה עובר דרך מקום פטור. ולמה שואלת הגמ’ שמטלטל מכרמלית לרשות היחיד?
וכן יש לברר את דעת הטור. בסימן שמ”ו ס”ל שאסור להחליף ברשויות דרבנן, ואילו בסימן שנ”ה כתב את הרמב”ם שאם הספינה למעלה מי’ די בהוצאת זיז. ולכאורה הרי זה סותר? שאלה זו שאל בבית יוסף שם ד”ה וה”מ. ולדברי המגיד משנה ודאי אין זה מתאים שהרי המגיד משנה מוכיח מכאן שהרמב”ם סובר שמותר להחליף ברשויות דרבנן ואילו להבנת הטור כנראה אין קשר בין הדברים.
ותשובת שאלות אלו היא מה שמבואר בגמ’ שבת ק”א שאין מחיצה תלויה מתירה אלא במים בלבד. היינו שיש קולה מיוחדת במים. וכתב רש”י שם בעמוד ב’ “כגון גזוזטרה שהיא למעלה מן הים דתנן בעירובין שעושה מחיצה תלויה סביב וממלא”.
והנה, מצאנו דין מקביל לדין הספינה, מה שהביא רש”י, והוא בעירובין פ”ז ע”ב במשנה:
גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה. וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו:
מתניתין דלא כחנניא בן עקביא. דתניא חנניא בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ארבע על ארבע אמות חוקק בה ארבעה על ארבעה וממלא. אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זימרא לא התיר רבי חנניא בן עקביא אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה. אבל בשאר מימות לא.
וכן פסק הרמב”ם בהלכה טו:
כצוצטרה שהיא למעלה מן הים, וחלון בתוכה על גבי המים, אין ממלאין ממנה בשבת, אלא אם כן עשו מחיצה עשרה טפחים גבוהה על גבי המים כנגד החלון שבכצוצטרה, או תהיה המחיצה יורדת מן הכצוצטרה כנגד המים, ורואין אותה כאילו ירדה ונגעה עד המים. וכשם שממלאין מזו שעשו לה מחיצה, כך שופכין ממנה על הים: שהרי על הכרמלית הן שופכין.
ועיין תוס’ עירובין פ”ז ע”ב ד”ה אלא אם כן ששאלו מדוע יש הבדל בין ספינה ובין גזוזטרה שבספינה אין צריך מחיצות אלא די בזיז? וכתבו התוס’ כמה תירוצים. ועיקרם הוא שבספינה המים שמהם לוקח ודאי מעל גובה י’ כאמור בשבת שם, והרי זה מקום פטור. אבל בגזוזטרה יש חשש שמא יקח מים שבגובה פחות מי’. וכל תירוצים אלו לא מועילים לדעת הרמב”ם. שהרי ההלכה היא שמשפת מיא משחינן, אם כן המים הם כרמלית, ובכל זאת מתירים בספינה. אלא על כורחך שזו קולא מיוחדת בספינה.
ואם כן צריך לומר לדעת הרמב”ם שבספינה יש קולא מיוחדת שאין צריך מחיצות לזיז ודי גם בזיז כל שהוא. לכן נראה שלרמב”ם יש גם קולא מיוחדת שאם גובה הספינה יותר מי’ מוציא זיז, ואף שאין הנחה במקום פטור יכול להעביר.
אלא שלכאורה אנו רואים ברמב”ם שאפשר להוציא דרך מקום פטור בלא הנחה לא רק בספינה אלא גם בגזוזטרה, שהרי כתב הרמב”ם בהלכה ט’:
בור ברשות הרבים, וחלון על גביו הבור וחוליתו מצטרפין לעשרה, וממלאין ממנו בשבת. במה דברים אמורים, בשהיה סמוך לכותל בתוך ארבעה טפחים, שאין אדם יכול לעבור שם; אבל אם היה מופלג אין ממלאין ממנו, אלא אם כן הייתה חוליתו גבוהה עשרה: שנמצא הדלי כשייצא מן החוליה, ייצא למקום פטור.
אם כן גם כאן הרי לא נח במקום פטור, ולכאורה הרי אנו מוצאים שלא רק בספינה מתירים להכניס מים גם אם לא נח במקום פטור, ולכאורה עדיין יש חשש שמא יוצא מן הבור וינוח ברשות הרבים וחייב אף שעבר במקום פטור כיון שלא נח? אלא צריך לומר שכיון שחולית הבור גובהה יותר מעשרה לא חוששים. ועל פי זה אין כאן היתר משום שהוציא דרך מקום פטור.
ואם כן יש לומר שבזה נחלקו המגיד משנה והטור. לדעת הטור זו קולא מיוחדת בספינה, לא רק שדי בזיז, אלא גם שמותר אף שלא נח כלל על מקום פטור. וכן קולא מיוחדת שמותר אף שבדרך כלל אסור להחליף דרך רשויות דרבנן. ואילו להבנת המגיד משנה צריך לומר שאין להתיר באופן מיוחד אלא אם כן יש גם מותר להחליף דרך מקום פטור.
אבל יותר מסתבר לומר שלדעת הרמב”ם מותרת החלפה ברשויות דרבנן גם בלא הנחה במקום פטור. ואם כן כוונת הרמב”ם כאן היא כפשוטה “שהרי דרך מקום פטור הוא ממלא”. ואמנם הקילו בספינה אך לא יתכן לומר שלרמב”ם זה קולא מיוחדת, שהרי בגמ’ לא נאמר מה שכתב ברמב”ם שאם הספינה למעלה מעשרה די בזיז. וברור שהרמב”ם למד מדינו של רב הונא, כנ”ל. אבל הרי אין קשר וכמ”ש שהרי לרב הונא ממלא ממקום פטור ולא מכרמלית ואילו הרמב”ם מתיר לקחת מכרמלית דרך מקום פטור לספינה. ולזה אין שום מקור בסוגיה אלא אם כן סובר הרמב”ם שמותר להוציא דרך מקום פטור גם ללא הנחה במקום פטור. ורק את הצורך בזיז למד הרמב”ם מרב הונא. ועל פי זה מובן מה שהמגיד משנה למד מכאן שמותר להחליף ברשויות דרבנן. שהרי לולא זה אין מקור לרמב”ם להתיר אף אם הקילו במים.
וע’ נתיבות שבת פרק כ”ו הערה נ”ד שדעת המרדכי שאמנם מותר להחליף ברשויות דרבנן גם ללא הנחה. ובפנים כתב שרוב האחרונים סוברים להחמיר בזה. ובשו”ע הרב סימן שמ”ו סעיף ד’ שיש דעה כזו אך אין לסמוך על דבריו.
דבר נוסף מעשי בפרק זה הוא שכוחו בכרמלית לא גזרו: ע’ הלכה יט לעומת רשות הרבים בכה”ג בהלכה יח, במגיד משנה בסוף הפרק ועוד.