סיכום על פי אבן האזל כאן (חלקו השני של אבן האזל בענין מכה בפטיש ניתן בשעור הקודם). הקשיים על הרמב”ם, מגיד משנה, הרי הגמ’ אמרה שזה רק לר”ש שפוטר על מלאכה שאין צריכה לגופה, ורמב”ם פוסק כר’ יהודה שחייב. אמנם כתב המגיד משנה שלרמב”ם הרי זה מכה בפטיש, ובמכה בפטיש כאן לא שייך מלאכה שאין צריכה לגופה, שהרי או שיש גמר וחייב או שאין גמר ואין זה גמר מלאכה שלא מכה בפטיש. אם נבין את הגדרת הרמב”ם בבונה, נבין מדוע מפיס מורסה לא יתכן שיהיה בונה אלא מכה בפטיש.
הקשיים בהלכה י”ד, ע”פ אבן האזל: מדוע אהל הוא תולדה, מדוע הביא דין חבית-חלק ממה שהובא בגמ’ לגבי חבית ולמה לא אמר שהבונה כלי חייב. מדוע מנפח כלי זכוכית לא יהיה בונה.
מחלוקת רש”י ורמב”ם: לגבי חבית, לרש”י מכה בפטיש ולרמב”ם בונה. לגבי תוקע: לרש”י מכה בפטיש ולרמב”ם בונה. לעומת זה במפיס מורסה: לרש”י בונה, ולרמב”ם מכה בפטיש.
הגדרת בונה על פי אבן האזל: אב הוא עשיית אוהל וקיבוץ חלקים. תולדה תתכן באחד מן המרכיבים, או אוהל, ובזה הכלל שאין בנין בכלים. או קיבוץ החלקים, ובזה אין הגבלה של מחובר דוקא, אלא גם מגבן. השווה מגבן בהלכה זו ולשונו של הרמב”ם לעיל בפרק ז’ הלכה ו’ שמקבץ החלקים. חיבור עץ לעץ כתב הרמב”ם שזה בונה כיון שמקבץ חלקים. וכן תוקע זה בונה משום קיבוץ חלקים זה לזה. וזה ההבדל בין רפוי לבין תוקע. עפ”ז מובן מדוע מפיס אינו בונה, כיון שאין בו קיבוץ חלקים. רב שאמר שמפיס מורסה מותר לר’ יהודה, משום שרב סובר בדף קג שיש בנין בכלים. וא”כ הגדרת בונה אחרת ויתכן שמפיס מורסה הוא בונה. אבל להלכה שאין בנין בכלים, הרי הגדרת בונה כמ”ש ברמב”ם ולכן מפיס מורסה הוא מכה בפטיש ואינו בונה, ולכן לא שייך לגבי זה לומר שיש מצב של מלאכה שאין צריכה לגופה.
שאלה לבירור ע”פ מהלך הרא”ז: מדוע עושה נקב נחשב לבונה לפי ההגדרה הנ”ל?
מראי מקומות נוספים: ע’ חידושי הגר”ח על רמב”ם כאן.