הקדמה: דיני תחומין נמצאים בפרקים אלו. אבל דיני עירובי תחומין נמצאים ברמב”ם בהלכות עירובין פרק ו’. ראה הלכות א-ד. וע’ שו”ע סימן ת”ח ס”א.
בענין כלתה מידתו באמצע העיר: פרק כז הלכה ה-ז. לכן ההולכים למשמר אילון, כיון שהתחום מצומצם, אין ללכת לכל משמר אילון אלא רק עד בית הכנסת.
אלא שהמרחק גדול הרבה יותר מאשר ארבעת אלפים אמה, ואם כן איך נוצר המצב שניתן ללכת למשמר אילון?
צירוף ארבע אמות לאלפים: פרק כז הלכה ה’, אלא שזה כמובן אינו משמעותי.
צירוף בתים: פרק כח הלכה א’, שמצרף בשבעים אמה ושירים.
בענין חישוב הריבוע: פרק כח הלכות ו-ז, החישוב לריבוע העולם. ומ”ש הרמב”ם: “נמצא משתכר הזויות”, היינו עוד שמנה מאות אמה. וע’ גמ’ נ”ו ע”א: “תנו רבנן, בא לרבעה מרבעה לריבוע העולם, נותן צפונה לצפון עולם וכו'”. ובשו”ע סימן שצ”ח סעיף ג’. וברבנו יהונתן שם (טז ע”א באלפס) כתב:
הבא לרבעה, כלומר שהיתה עגולה או בית נכנס ובית יוצא והוצרך לרבעה, אנו נותנין לו עצה שירבענה ברבוע העולם
ומדבריו למד הפרישה בסימן שצ”ח אות א’ שזו רק עצה לעשות לרבוע העולם אבל אינו מעכב. וע’ נודע ביהודה מהד”ת או”ח תשובה נא שפרוש הדברים שאין צריך רק שלא כל אחד מבני העיר ימדוד לו באופן אחר. לכן נתנו עצה לרבוע העולם. אבל אם בני העיר הסכימו לעשות שלא לרבוע העולם דבר זה אפשר. וכן כתב במרכבת המשנה. וכתב הנודע ביהודה שם:
הנה לא מצאנו חולק על הפרישה שפירש בדברי רבינו יונתן שזה שאמרו שמרבעין לרבוע העולם אינו מעכב וא”כ למה לא נסמוך עליו בזה.
וע”ע חיי אדם כלל ע”ו דין ב’ שהביא דעת גאונים שתמיד ניתן ללכת אלפים ושמנה מאות ולא רק באלכסון וכתב שבשעת הדחק ניתן לסמוך על זה (אמנם הנו”ב לא הביא דעת הגאונים הללו ורק דעת רבנו יונתן לגבי ריבוע העיר). וע’ ספר תיקון עירובין שהביא בפ”ו דין מ”ו את החולקים על החיי אדם בזה. ובבית שלמה או”ח ח”א סימן נז שלא יכול להאמין אם ימצא חכם שהורה כך. וע”ע אחיעזר ח”ג סימן נט.
ואמנם פשטות ההלכה היא שצריך דוקא לרבוע העולם. וכן כתב במ”ב שם אות ז’ וכ”פ החזון איש סימן ק”י ס”ק כג. וכדי שנוכל לעשות עירוב ללכת להשלים מנין במשמר אילון, אנו מוכרחים לסמוך על הא שאין צריך להיות לרבוע העולם.
אלא שלא די בכך אלא עלינו לצרף עוד אלכסון, ויש לברר אם זה אפשרי: קנין השביתה הוא בסוף אלפים אמה מפינת האלכסון (במקרה שלנו), האם את המקום שאני קונה, ג”כ הוא חייב להיות ריבועו כריבוע העולם, או שאפשר לקבוע איך שאני רוצה? ע’ ספר תיקון עירובין שכתב בפרק חמישי סעיף ז’ בהערה עמוד קלח שבזה לכ”ע יכול לעשות את הריבוע לכל כיון שרוצה. וע’ עמוד רפ”ח וכ”כ חזון איש סימן ק”י ס”ק כ”ד ד”ה הנותן (בלייכר, ע’ 3 סעיף ג’ אות א’ הערה 9א).
בעית מקום קנית השביתה: הרי קצהו בבית הכנסת של משמר אילון, הקצה השני שלו מגיע לתוך תחום שעלבים (לאחר שרבענו את המקום שלא לפי רוחות העולם כאמור לעיל) אבל הרי קנית השביתה בע”ש היא בתוך שעלבים, ורחוק יותר מאלפים אמה מהעירוב (ראה ציור 25 אצל בלייכר עמוד 15 בהוצאת תשנ”ב).
אבל זה מפורש במ”ב ת”ח ס”ק ג’ ד”ה רחוק מהעיר, שאף שהעירוב רחוק יותר מאלפים אמה מביתו, מכל מקום כיון שזה בתוך תחום העיר העירוב חל. (אלא שלדעת המחבר לא יוכל לחזור לביתו אלא יחזור אלפים אמה ותו לא. ואם כן יש לשאול, אם הוא עושה עירוב בריחוק 2800 אמה ועל ידי שאני בוחר את הריבוע קצה הריבוע מגיע לעיר, האם העירוב נחשב בתוך תחום העיר (שהרי לולי העירוב אי אפשר היה להגיע לשם, כיון שזה רחוק יותר מאלפים אמה מהעיר).
וע’ אור שמח הלכות עירובין פרק ח’ הלכה ה’ סוף ד”ה והנה שהסתפק בדבר כזה, אבל הכריע שהולכים אחר המצב לאחר שהניח עירוב ולא שרואים כאילו לא הניח עירוב (וכתב שזו גמ’ מפורשת בדף ל”ה בדין נתגלגל חוץ לתחום בתוך ד’ אמות שמועיל. וע’ שו”ע תט סעיף ה’ שמי שהניח עירוב תחומין יש לו במקום העירוב ד’ אמות לפיכך המניח עירובי תחומין שלו בסוף התחום ונתגלגל בתוך ד’ אמות ה”ז עירוב. וזה משום שהמדידה היא לאחר שהניח אף שקודם שהניח לא היה יכול להגיע לקחת את העירוב. וכן עולה מהחזון איש הנ”ל בסעיף הקודם. וע’ בלייכר שם ע’ 15 הערה *39
בעית החזרה לביתו ביחס לתחומין למשמר אילון: שאלה זו תלויה במחלוקת המחבר והרמ”א סימן ת”ח ס”א: לגבי מי שהניח ערובי תחומין קרוב לאלפים מביתו, למחבר הולך עד סוף אלפיים אמה מערובו. ולרמ”א אפילו כלתה מדתו באמצע העיר, מהלך בכל העיר כולה. ונפ”מ בין המחבר לבין הרמ”א היא האם יוכל לחזור לביתו. וע’ טור סימן ת”ח שהבין שזו מחלוקת בינו לבין הרמב”ם. ותמה הטור על הרמב”ם האם יתכן שלא יוכל לחזור לביתו.